להערכת סיכויי תביעתך:
בפס"ד זה, ת.א 2559/06 כהן נ' חג'ג' נדונו ההגנות בעניין אמירת לשון הרע כפי שהובאו בחוק ובפסיקה. בפס"ד זה עולות שתי נקודות עיקריות אשר יפורטו בהמשך.
סיפור המקרה: מדובר על סכסוך אשר נדון בבית המשפט למשפחה בראשון לציון, היות והסכסוך המדובר הינו סכסוך בין שני אחים, סכסוך אשר נסב על פירוק שיתוף במקרקעין משותפים. הצדדים גידפו והעלילו זה על זה דברים קשים וחמורים (יש לציין כי התובע הינו עו"ד) הצדדים הגישו תביעה בגין עוולת לשון הרע ותביעה שכנגד באותו העניין.
הנתבע טוען לשתי הגנות:
א- הגנת "אמת דיברתי"
ב- הגנה מכח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
א- הגנת "אמת דיברתי"- הגנה זו כוללת בחובה שני יסודות:
1. אמיתתו של הפרסום- יש צורך לבדוק את הדברים לאשורם ולבדוק האם דברי לשון הרע אלו, אשר נאמרו הינם בגדר אמת לאמיתה.
2. עניין ציבורי- הפסיקה דנה בעניין ושאלה מהו בדיוק "עניין ציבורי" וקבעה כי "עניין ציבורי" עוסק בדמויות ציבוריות ו/או אירועים חדשותיים. כמו כן, יתכן כי גם פרסום אירועים לאדם פרטי עשוי להביא תועלת לציבור, התועלת תתבטא ביתרון לכלל.
במקרה הנ"ל- לא התקיים עניין ציבורי ועל כן הגנת "אמת דיברתי" לא עומדת לנתבע.
ב- הגנה מכוח סעיף 13(5) לחוק- טענות אשר מושמעות במסגרת הליכים משפטיים- חלה עליהם הגנה. יש להוסיף כי הסעיף אינו דורש את יסוד "תום הלב" או את יסוד אמיתות הדברים", מדובר איפה בהגנה מוחלטת, כפי שנקבע בדנ"א 6077/02 חוטר ישי נ' ארבל:
"משחוות הדעת נערכה ע"י הפרקליטות המדינה במסגרת מילוי תפקידה – ועל כך אין חולק- דין הוא כי תעמוד לה חסינות מוחלטת. משמעות הדבר היא אומנם, שעל אף ששמו הטוב של אדם עשוי להפגע מפרסום הנעשה בגדר הליך מעין שיפוטי, אין הדבר יכול להקים לו עילת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע".
כמו כן, על מנת לחסות במסגרת ההגנה המוחלטת של סעיף 13(5) לחוק, אין צורך שהדברים יאמרו בין כתליו של ביהמ"ש. ההגנה חלה על "כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט ומשמשו כהלכה".
ע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל.
לאור האמור, ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה.
