להערכת סיכויי תביעתך:
הליך של ביטוח חיים פרטי או ביטוח מנהלים, מתחיל במילוי טפסים. יושב סוכן הביטוח מול הלקוח וממטיר עליו שאלות רבות, החל משאלות פשוטות של גיל, כתובת, מקצוע וכלה בשאלות הנוגעות למצב בריאותו בפרוטרוט.
על פי רוב, לשאלת העיסוק או המקצוע של המועמד לביטוח, אין התייחסות ראויה והתשובה לשאלה זו ניתנת כלאחר יד ומבלי לייחס לה חשיבות. לרוב אין המועמד לביטוח רואה את הנולד ואינו יודע שלעתיד לבוא, חס וחלילה, בתביעת אובדן כושר עבודה לחברת הביטוח, תוציא זו את זכוכית המגדלת ותבחן היטב היטב את העיסוק עליו הצהיר המבוטח.
יש ואשר תשובה רשלנית לשאלת המקצוע או העיסוק יגרמו לקושי גדול, עד כדי ביטול מוחלט של יכולתו של המבוטח לממש את זכותו לקבלת תגמולי הביטוח. כך למשל, כאשר רוצה המועמד לביטוח להתהדר בהגדרת תפקיד בעלת צביון מכובד יותר ומגדיר את עצמו כ"מנהל" או כ"אחראי" או כ"ראש צוות" או כ"קבלן" או כל הגדרה בעלת אופי ניהולי.
במקרים כאלו, בבוא היום ובמידה ויאבד את כושר עבודתו, יקשה עליו מאוד מאד להוכיח כי אינו יכול להיות מנהל או אחראי או קבלן וכיוצ"ב. בכך למעשה גזר המבוטח על עצמו שלילת זכאותו לתגמולי הביטוח, שהרי מי כבר לא יכול לנהל או להיות אחראי, לכך נדרש מצב רפואי קשה ביותר הרבה מעבר להגדרות מקצוע ספציפיות.
אין להתפתות להגדרות שיציע סוכן הביטוח או להרגשת החשיבות העצמית. מומלץ מאד להיות ספציפי עד כמה שניתן בהגדרת העיסוק.
לדוגמא: קבלן שעוסק גם בעבודות בניין עם עובדיו ייטיב אם יגדיר עצמו כפועל בניין או שיפוצניק. מנהל מחלקה של עובדים פקידותיים ייטיב אם יגדיר את עצמו כפקיד בכיר מבלי שיציין את המילה "מנהל". דוגמא נוספת: אחראי על קבוצת שליחים, אם מבצע הוא בעצמו שליחויות מידי פעם, יגדיר עצמו כשליח בכיר או סתם "שליח" ולא "אחראי".
על כך נאמר : "איזהו חכם הרואה את הנולד".
ד"ר דוד סער, עו"ד
