הארכת תקופת ההתיישנות בביטוח – מתי ובאלו תנאים?

לאחר פסק הדין החשוב שניתן לאחרונה בעליון בעניין תקופת ההתיישנות בביטוח, שנקבע כי תחול מיום קרות הארוע ולא מיום התגבשות הנזק, כדאי לרענן את הזכרון בפסיקות אחרות שניתנו המאריכות את תקופת הביטוח.  

ראשית, יש לזכור כי הודאה בחבות מצד חב' הביטוח, יש בה כדי להאריך את תקופת ההתיישנות. הודאה כזו גם אם נעשתה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, תביא למניין חדש של תקופת ההתיישנות מיום ההודאה.  המקור לקביעה זו נמצא בסעיף 9 לחוק ההתיישנות המהווה חריג לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח,  בו נקבע כי התיישנות בביטוח היא שלוש שנים.  

נשאלת השאלה, מה הם התנאים שצריכה לקיים הודאה זו?  עניין זה נדון בהרחבה בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בע"א (ת"א) 2946/03 קל וחומר לבנייה ולשווק 1985 בע"מ נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ. ביהמ"ש קבע שם, כי הודאה צריך שתיעשה בכתב וכי זו דרישה מהותית ולא ניתן לדלג עליה.  עוד קבע ביהמ"ש, כי הערכת שמאי או מו"מ המתנהל בין הצדדים, לא יהוו כהודאה בחבות.  עוד נקבע כי אם מבטח מכיר באחריותו הביטוחית, אך חולק על הסכומים הנתבעים, אין בפנינו "הודאה בזכות" לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות.  יש לזכור כי על קיומה של "הודאה בזכות" על המערער להוכיח זאת אחד לאחד.  

כדאי לשים לב למצב בו חב' הביטוח טוענת בפני הלקוח, כי העניין בטיפול, ובינתיים חולף לו הזמן וגולש מעבר לתקופת ההתיישנות.  במקרה כזה קבע ביהמ"ש, כי התנהגות שלא בתום לב מצד חברת הביטוח, במצגה כי הדרישה לתגמולי הביטוח מצויה בטיפול, בשעה שממתינה שיחלוף הזמן, תוביל למסקנה כי תקופת ההתיישנות הסטטוטרית הוארכה – דבר שהוא אפשרי נוכח סעיף 39 (ב) לחוק חוזה הביטוח, וחברת  הביטוח תושתק מלטעון להתיישנות.  

בכל מקרה, מומלץ לתובע את חב' הביטוח, הרואה כי תביעתו מתארכת, לבקש מחב' הביטוח שתסכים להארכת תקופת ההתיישנות עד לאחר בירור תביעותיו והמצאת כל המסמכים וחוות הדעת הדרושים.  במקרים רבים חב' הביטוח תסכים לכך.  במידה ואין הסכמה בעניין, מומלץ למהר ולהגיש תביעה לביהמ"ש ואין להמתין לבירור סופי, העלול לסכן את התביעה מחמת התיישנות.

ד"ר דוד סער, עו"ד