העניין נדון בתיק א 13751/06 דוד כוכבי נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, בבית משפט השלום בירושלים, בפני כבוד השופטת אתי באוםֿֿניקוטרה ניתן ביום 8.9.2008.
עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים מיום 03/08/05.
במועד האמור ובמהלך יום עבודתו, יצא התובע מן המפעל בו עבד אל מסעדה סמוכה לאכול ארוחת צהריים וכאשר בכוונתו – לשוב ולהמשיך בעבודתו בתום הארוחה, אלא שתאונת דרכים שיבשה את תוכניותיו.
השאלה: האם המדובר בתאונת עבודה?
הסעיף הרלבנטי לענייננו – סעיף 80 (4) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ה – 1995 ולפיו, "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם:
"(4) ארעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים והתאונה ארעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו."[ההדגשות אינן במקור].
כלומר, כדי שיראו בתאונה כבתאונת עבודה יש צורך, בין היתר, שהמקום אליו יסע או ילך העובד יהא המקום שבו העובד או שאר העובדים סועדים, כדרך קבע.
בפס"ד המוזכר לעיל קבעה השופטת שלא הוכח בפניה שהמדובר במסעדה בה סועדים דרך קבע וקבעה:
"כל שהוכח לי, הנו, כי התובע שם פעמיו אל מסעדה, הנמצאת מחוץ לשטח המפעל וכאשר התובע אף העיד: "זה לא מוגדר בשבילי, כי אני לא אוכל איתם ביחד, כלומר, עם המפעל.", משכך, אין לאמר, כי התאונה נשוא התיק הנה אף בגדר תאונת עבודה".
אשר על כן החליטה כבוד השופטת שאין המדובר בתאונת עבודה.
ד"ר דוד סער, עו"ד

