האם רשאי מעביד לפטר עובד בשל שירות מילואים, ומה הן זכויות העובד במקרה זה?

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, קובע כי חל איסור על המעביד לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו. אם פיטר המעביד את העובד בשל אחת הסיבות הללו, הפיטורים בטלים.

בנוסף על כן, קובע החוק, כי אם הפיטורין נעשו במהלך תקופת המילואים, המעביד חייב לקבל היתר מאת ועדת התעסוקה מטעם משרד הביטחון. ועדת התעסוקה לא מוסמכת ליתן היתר כאמור, אלא אם כן המעביד הוכיח להנחת דעתה כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים.

כמו כן, קובע החוק איסור על פיטורי עובד במהלך 30 הימים שלאחר תום תקופת המילואים, אם תקופת המילואים עולה על 2 ימים רצופים. הדבר משול לאיסור פיטורי עובדת במהלך 60 ימים לאחר חזרתה מחופשת הלידה.

במידה והמעביד מפטר עובד בשל שירות מילואים, בניגוד לחוק חיילים משוחררים, העובד רשאי להגיש תביעה לוועדת התעסוקה מטעם משרד הביטחון, אשר נתמנתה לצורך דיון במקרים אלה. ויודגש, הסמכות נתונה לועדת התעסוקה ולא לבית הדין האזורי לעבודה.

בהתאם לחוק, קיימת חזקה, לפיה פיטורים אשר נעשו בתוך תקופת המילואים, נעשו בשל שירות המילואים ועל כן מנוגדים לחוק. לכן, נטל הראיה להוכיח כי הפיטורין לא היו בשל המילואים מוטל על המעסיק.

סעדים:

במידה והמעסיק איננו עומד בנטל זה, בסמכות הועדה ליתן את הסעדים הבאים:

(1) צו המורה למעסיק לקבל או להחזיר את העובד לעבודה. סעד זה נקרא צו העסקה.

(2) צו המורה למעסיק לשלם לעובד פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים השכר שהעובד קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפיטורין. הועדה רשאית להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים גם בסכום אחר שתקבע.

(3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד, הנקרא צו משולב, ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין. בהערכת הנזק שנגרם לעובד לעניין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של העובד ועגמת הנפש שנגרמה לו.

החלטות ועדת התעסוקה ניתנות לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 20 יום ממועד מסירת ההחלטה לצדדים.

ועדת התעסוקה איננה כבולה לסדרי הדין ולדיני הראיות, אלא תפעל בדרך שנראית לה היעילה ביותר לבירור השאלות השנויות במחלוקת.

ד"ר דוד סער, עו"ד