האם רנטה מגרמניה באה בגדר הכנסה לצורך תשלום הבטחת הכנסה?

התובע נולד בצפון גרמניה בשנת 1932. האזור נכבש ע"י הגרמנים ותושביו היהודים הובלו למחנות הריכוז וההשמדה. התובע שרד את המלחמה ובשנת 1949 עלה ארצה. בשנת 1983 הוא התאלמן. התובע מתקיים מקצבת זקנה ומרנטה אותה מקבל מממשלת גרמניה. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בגין החלטת המל"ל לדחות את תביעתו לתשלום השלמת הכנסה, בנימוק שהכנסותיו מרנטה שהוא מקבל מגרמניה עלו על ההכנסה המירבית הקבועה בחוק הבטחת הכנסה.

חוק הבטחת הכנסה קובע את הזכאות לקבלת הכנסה בשיעורים ובתנאים הקבועים בו, למי שאין ידו משגת להגיע לכדי הכנסה מינימלית. תקנות הבטחת הכנסה מפרטות את אותן הכנסות  שלעניין הזכאות לגימלה ושיעורה לא יחשבו כהכנסה וכי הרנטה שמקבל התובע אינה נמנית על איזה מההכנסות המנויות בסעיף הרלוונטי לתקנות.

סעיף 2 לפקודת מס הכנסה מגדיר 'הכנסה' אם היא הגיעה ממקורות מסוימים כגון קצבה, מלוג או אנונה או השתכרות או ריווח מכל מקור.  נשאלת השאלה לאיזה מההגדרות נופלת הרנטה.

בית הדין האזורי לענייני עבודה קבע כי "קצבה" היא כל תשלום החוזר ונשנה בצורה מחזורית ובעלת קביעות מסויימת. בפסיקה אף נקבע כי קצבה אינה מוגבלת לתשלום בגין פרישה מעבודה והיא ניתנת בגין נזקי גוף או בריאות.  כמו כן נקבע בפסיקה כי אופיים של התשלומים בסעיף 2(5) לפקודה הוא כתשלומי חובה מחזוריים, וכי בין אם מדובר בתשלום של פירות על השקעה הונית (אנונה), בין אם מדובר בתשלום קצוב מכח חובה שבדין או חובה שבהסכם (קצבה) – תמיד מדובר בתשלום שהמשלם חייב לשלמו. מאחר והרנטה היא הכנסה מחזורית שהיא פרי תשלום חובה, יש לראות בה כהכנסה "פירותית", וככזאת, היא נחשבת כהכנסה לצורך חוק הבטחת הכנסה. לפיכך, דחה בית הדין את התביעה.

ד"ר דוד סער, עו"ד