להערכת סיכויי תביעתך:
התובע בת.א. 049268/04 תבע את עיריית תל-אביב בשל מפגע שהיה קיים במדרכה המחברת בין מעבר חציה לבין אי תנועה, בעטיו נפל ונגרם לו שבר בידו בטענה כי העיריה התרשלה בכך שלא טיפלה מבפגע.
בית המשפט קבע כי הוכח שהתובע נפל ונפגע בעקבות מפגע במדרכה. מתמונות המפגע אשר הוגשו ניתן לראות שבסמוך לשפת המדרכה, ולמעבר החצייה שיוצא ממנה, חסרה אבן מאבני המדרכה המשתלבות, ובעקבות כך נוצר מעין "בור" המהווה מכשול ומפגע לעוברים ושבים במקום.
בית המשפט קבע כי העיריה אחראית לתקינות המדרכות בצומת בו ארעה התאונה, לרבות המדרכה במקום התאונה.
העיריה לא הביאה ראיות כלשהן על אמצעי זהירות ראויים בהם נקטה למניעת המפגע נשוא התביעה ולהסרתו. העובדה שהמפגע לא תוקן במשך שנים לאחר התאונה, כפי שעולה מעדויות ומתמונות המקום והמפגע לאחר האירוע, וזאת אף שלעיריה נמסרה הודעה על קיומו במכתב התובע ועורך-דינו, מצביעה גם היא על רשלנות העיריה ועל-כך שלא נקטה באמצעים כלשהם להסרת המפגע.
כמו כן, נקבע שהוכח שהעיריה התרשלה בכך שלא דאגה למניעת המפגע או להסרתו, אף שזה היווה מכשול במקום בו עוברים מדי יום אזרחים רבים. הסיכון הטמון במדרכה המשובשת גדול שבעתיים נוכח מיקומו, בסמוך למעבר החצייה בצומת ראשי וסואן. במקומות כאלה חובה על העיריה לקיים סיורים ובדיקות יזומים, בפרקי זמן סבירים, לאיתור מפגעים ולתיקונם.
לאור האמור, בית המשפט קבע כי בגין רשלנותה ומחדליה אחראית הנתבעת לנזקי התובע. יחד עם זאת, נקבע גם כי התובע התרשל ברשלנות תורמת שעה שלא שם ליבו לדרך, והיה אל זהיר. יש להדגיש, כי ברוב המקרים בהם נדונה שאלת רשלנותה של עיריה בשל מפגע בדרך, נקבע כי קיימת רשלנות תורמת של הנפגע בשל אי שימת לב לפגעי הדרך. שיעור הרשלנות התורמת נקבע בהתאם לנסיבות המקרה. במקרה דנא, קבע בית המשפט כי המפגע מצוי בקטע המחבר בין מעבר החציה לבין המדרכה, ובעת חציית מעבר החציה, תשומת ליבו של הנפגע מופנית לרכבים העוברים בכביש, ולכן קבעה רשלנות תורמת של 20% בלבד, בעוד שבמקרים דומים אחרים, נקבעה רשלנות תורמת גבוהה יותר.
ד"ר דוד סער, עו"ד
