לא אחת אנו נתקלים במקרים שבהם אדם נפגע בתאונה והמשיך בעבודתו, ולא זאת בלבד אלא שלאחר קרות התאונה הוא קודם בעבודתו ושכרו אף עלה. האם במקרה זה ניתן לפצותו בגין אובדן ו/או פגיעה בכושר השתכרותו בעתיד? שאלה זו נדונה בתא (ת"א) 42398/08 אסתר מור נ' בית חולים וולפסון (ניתן ביום: 24.2.11).
באותה פרשה, התובעת, אשר החליקה על שלולית מים בבית החולים וולפסון, עת ביקרה את אביה, ניזוקה בזרועה, סבלה כאבים, אולם שבה לעבודתה כמנהלת חשבונות, קודמה, ואף שכרה עלה. האם יש מקום במקרה כזה לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה? בית המשפט התייחס לשאלה זו ופסק כך:
"ברי שקורות התובעת מיום התאונה ועד היום, יש בהן כדי לשמש אינדיקציה לפגיעה בכושר השתכרותה. והנה, שכרה של התובעת לא נפגע, אף הושבח יחסית, היא ממשיכה לעבוד בעבודתה ללא שינוי או קושי ניכרים.
ואולם מנגד, יש לייחס משקל לקביעות הרפואיות של המומחה ד"ר יקים: בחוות דעתו מציין ד"ר יקים כי קיימת הגבלה תפקודית בדרגה בינונית ביכולת הלפיתה ובתפיסה העדינה בכף יד דומיננטית. אמנם עבודת התובעת אינה מצריכה אותה ליכולות אלה כמו עבודתו של פועל ועובד כפיים. אך התובעת, כמבצעת עבודות פקידות, עשויה להיזקק בעבודתה ליכולות אלה, בהחזקת חפצים, בהקלדה לעיתים, בתיוק וכד'. גם אם לא צפויה החמרה במצבה, הרי ברבות השנים ובמידה שתיפלט לשוק העבודה, היא עשויה לסבול מהשלכות מסוימות של נכותה ומגבלותיה. אצין כי התובעת עובדת אצל מעסיק פרטי.
על כן דומני כי יש לפסוק לתובעת סכום גלובאלי ולא כנגזרת מחישוב אקטוארי. מצאתי לפסוק לתובעת סכום של 50,000 ₪ בגין אב נזק זה".
הנה אם כן, גם אם השתכרותו של נפגע בתאונה הושבחה, נוטל בית המשפט בחשבון את העובדה שפגיעתו עלולה להיות לו לרועץ בזמן כלשהו בעתיד בשוק העבודה.
ד"ר דוד סער, עו"ד

