עובד פוטר מעבודתו יום לפני ניתוח שעבר, אשר מועדו היה ידוע למעבידיו מראש.
העובד הגיש תביעה כנגד המעבידים לשעבר, לפיה הפיטורים נעשו בניגוד לדין, עקב הניתוח אותו אמור היה לעבור וההיעדרות מהעבודה אשר היתה צפויה לאחריו.
בית הדין לעבודה דחה את טענת התובע כי הפיטורין נעשו בשל הניתוח וקיבל את טענת מעבידיו כי הרקע היחידי לפיטורי העובד הוא התנהגותו, אשר פגעה בשמו הטוב של המשרד וביחסים עם הלקוחות, יחסי האנוש הרעועים אשר שררו בינו לבין עובדי המשרד ותיפקודו הלקוי בעבודה, ולכן, קבע בית הדין כי התובע פוטר כדין, בגין סיבה עניינית ולגיטימית.
יחד עם זאת, קבע בית הדין כי פיטוריו של התובע נעשו בחוסר תום לב ובניגוד לחוק דמי מחלה, בשל כך שנעשו יום אחד בלבד לפני המועד בו היה אמור העובד לעבור ניתוח. התוצאה של פיטורי התובע יום לפני הניתוח, היתה שלתובע לא התאפשר לנצל זכות הקיימת לו על פי חוק דמי מחלה, והיא לקבל ממעבידיו דמי מחלה בגין תקופת ההחלמה, בה שהה לאחר הניתוח. לפיכך, קבע בית הדין, קיפחו המעבידים את זכותו של התובע לדמי מחלה מכוח החוק.
בית הדין קבע, כי על המעבידים לפצות את התובע בגין דמי מחלה, אותם לא קיבל בזמן ששהה בחופשת מחלה. כמו כן נקבע כי היות והיה על המעבידים להמשיך ולהעסיק את התובע לפחות עד תום תקופת המחלה, ישלמו המעבידים לתובע הפרשי פיצויי פיטורים ודמי הבראה, הנובעים משלושת השבוהות בהם שהה בחופשת מחלה.

