להערכת סיכויי תביעתך:
התובע עבד אצל הנתבעת בתפקיד סוכן מכירות. התובע קיבל רכב מהחברה.
בעת שהתובע היה בנסיעה פרטית הוא פגע עם רכבו ברכב שלפניו. הנזק לנתבעת – מעסיקתו בגין התאונה הסתכם בסך של 2,576 ₪. נוכח הנזק שנגרם קיזזה הנתבעת מהתובע, חד צדדית, סך של 2,225 ₪ מדמי ההבראה שהגיעו לו, תוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות לקזז יתרה של 351 ₪. בעקבות הקיזוז הגיש התובע תביעה לבית הדין ובה עתר לחייב את הנתבעת להשיב לו את הסכום שקוזז מדמי ההבראה (2,225 ₪). לאחר כחודשיים פוטר מעבודתו. התובע תיקן את כתב תביעתו כך שדרש גם פיצוי על פיטורים שאינם כדין.
המסגרת החוקית האוסרת פיטורים כאלה קיימת בחוק הגנת השכר
סעיף 28א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958:
"לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים כאמור בסעיף 28(ב), בתום לב, לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע העובד בתום לב לעובד אחר או לארגון העובדים, בקשר לתביעה כאמור". [ההדגשות אינן במקור]
זכותו היסודית של העובד הנה לגשת לערכאות. לענין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כבוד השופטת ארד בענין יחיאלי נגד חברת השמירה , פס"ד ניתן בשנת 2004 :
"פיטוריו של עובד כסנקציה על כך שהגיש תביעה כנגד מעסיקו פסולים ואסורים מכל וכל. פיטורים שכאלה נגועים בהפרת זכות היסוד של המתדיין למיצוי הדין בערכאות ובפגיעה מהותית בה וכמוה כפגיעה בזכות לשוויון ולחופש התארגנות של העובדים".
בית הדין קבע שפיטורי עובד אך בשל הגשת תביעה לבית הדין היא פגיעה חמורה בזכות היסוד של העובד וחתירה תחת היסודות של המשטר החברתי הדמוקרטי. בחברה בת תרבות, בתי המשפט הם המנגנון שתפקידו להכריע בסכסוכים. בתי המשפט לא יכולים להקל ראש בתופעה לפיה פניה של עובד תוביל לפיטוריו. תופעה שכזו תותיר עובד אשר סבור שנגרם לו עוול ללא יכולת ממשית לפנות ולברר את חילוקי הדעות שלו עם מעבידו.
בית הדין מנתח את המקרה הנדון וקובע שהוא מדגים את העקרונות האלו בצורה הברורה ביותר, שכן הנתבעת החליטה באופן חד צדדי ומיידי לקזז משכרו של התובע סכום משמעותי של 2,225 ₪. השאלה האם הקיזוז נעשה כדין אם לאו אינה חשובה (אם כי במקרה זה הקיזוז נעשה שלא כדין משהקיזוז לא עמד בתנאי סעיף 25 לחוק הגנת השכר – העדר הסכמה של התובע בכתב לקיומו של חוב).
החשוב הוא שלתובע לא היה שום פתרון כנגד הפעלת הסעד העצמי של הנתבעת, מלבד פניה לבית המשפט. וזכותו היסודית הייתה לפנות לערכאות ולברר את טענתו לפיה מעבידו פעל שלא כדין.
בית הדין חייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 24,000 ₪ על פיטורים שלא כדין.
ד"ר דוד סער, עורך דין
