בפס"ד תע"א 11088/08 מרום דגנית נ' ההנהלה להסדרים במגזר החקלאי בע"מ ואח' נדון העניין הבא:
האישה (להלן: "התובעת") פוטרה מחברה ממשלתית בהיותה בהריון. התובעת תבעה את מקום עבודתה בגין אפליה מחמת היותה אישה בהריון ואם. כמובן, אפליה האסורה לפי חוק, ובמידה והיה מתברר כי הצדק עם התובעת, סביר להניח שהיתה התובעת יכולה בנקל לקבל צו לביטול הפיטורים והשבה לעבודה.
אולם בבית הדין התגלה לפתע סיפור שונה לגמרי, מדובר בעובדת (=התובעת) שהיתה אומנם אישה מוכשרת ובעלת יכולות, אך התנהלה במקום העבודה כאילו אין היא כפופה למרות הנהלה וכאילו כל יעודו של מקום העבודה הינו לספק לעובדת זכויות נוחות.
התובעת שימשה בתפקיד כראש צוות, אך בפועל לא עשתה את המוטל עליה, לא הכינה את חובותיה הבסיסיות כראש צוות, לא הכינה חומרים לדיונים, לא נכנסה לדיונים, נעדרה מעבודתה ללא קבלת אישור וללא תיאום מראש ואף היתה מאחרת ולא מחתימה כרטיס כנדרש, לא בכניסה ולא ביציאה.
ביה"ד קבע כי התנהלותה של התובעת, התנהלות של העדר מרות וזלזול במקום העבודה –הינם שיקול ענייני לפיטורים ומשכך נדחתה טענת התובעת בדבר הפלייתה מחמת הריון ו/או מין.
יתרה מכך, ביה"ד אף שוכנע כי התובעת לא הופלתה הפליה עקיפה (תוצאתית). היינו, לא ההיעדרויות בשל ההיריון או בשל היותה אישה ו/או אם הן אלה אשר הובילו לפיטורים אלו התנהלות התובעת בכללותה, התובעת עשתה דין לעצמה, התעלמה מהנתבע אליו היא כפופה והפרה את חובותיה הבסיסיות כעובדת בכירה ועל כך הפיטורים.
מסקנה: הריון ו/או מין העובד אינם "תעודת ביטוח" כנגד פיטורים! לעיתים, ישנם פיטורים מוצדקים, עניינים אשר אינם קשורים במצב אישי, משפחתי וכיו"ב.
ד"ר דוד סער, עו"ד

