להערכת סיכויי תביעתך:
"צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין ביודעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה ולא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון".
במקרה דנא, דובר על תובע אשר הועסק במשך כ-37 שנה בחברת נסיעות ותיירות. לימים, פוטר התובע מעבודתו והגיש לבית הדין תביעה לפיצויי פיטורים, ובמקביל הגיש בקשה להטלת עיקולים זמניים על כספים, זכויות ונכסים השייכים למעסיק והמוחזקים על ידי גורמים שונים, וביניהם גם על ידי הקרן המרכזית לפיצויים. הבקשה להטלת עיקולים התקבלה, וצו העיקול נמסר לקרן. הקרן הודיעה לבית הדין כי בחשבון עליו הוטל צו העיקול נחסכו גם כספי פיצויי פיטורים אשר אינם ניתנים לעיקול. בבד בבד, שחררה הקרן מחשבונה כספים לטובת צד ג'.
עם קבלת הודעת הקרן, הגיש התובע בקשה להטלת עיקול על כספי המעסיק המוחזקים על ידי הקרן, אולם בית הדין דחה את הבקשה בהתבסס על הוראת סעיף 26(א)(1) לחוק פיצויי פיטורים, לפיה סכומים ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים אינם ניתנים לעיקול. על החלטה זו הגיש התובע ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אשר קיבל את ערעורו ואישר את הטלת העיקול על כספי החברה המופקדים בקרן לטובתו. במסגרת ערעור זה, החזיר בית הדין הארצי את הדיון בתיק לבית הדין האזורי, בשאלה אחת ויחידה, והיא האם אכן הוכחה קנוניה בין הבנק והקרן לבין המעסיק, שמטרתה הוצאת כספים שלא כדין מהקרן. בית הדין האזורי בחן שאלה זו והגיע למסקנה כי לא הוכחה קנוניה זו. על מסקנתו זו של בית הדין האזורי הגיש התובע ערעור נוסף לבית הדין הארצי, בטענה כי הקרן אחראית לריקון כספי פיצויי הפיטורים שהיו מופקדים אצלה לזכותו, על ידי העברתה שלא כדין לצד ג', חרף צו העיקול שהוטל עליהם. בנסיבות אלה, טען התובע כי יש להחיל את סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל.
בית הדין הארצי קבע כי , בערעור הראשון שהוגש, לא העביר הוא לבית הדין האזורי את השאלה, האם קיים במקרה זה "הצדק סביר" על פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, אשר מצדיק את משיכת הכספים מהקרן למרות הטלת העיקול. לפיכך, בית הדין הארצי החזיר פעם נוספת את התיק לבית הדין האזורי שיבחן שאלה זו. בעניין זה פסק בית הדין האזורי לעבודה, כי לקרן המרכזית לפיצויים עומדת הגנת "הצדק סביר", הואיל ומדובר בסכומים שעוקלו שהינם כספי פיצויי פיטורים אשר לפי סעיף 26 (א)(1) לחוק פיצויי פיטורים אינם ניתנים לעיקול. לפיכך, הקרן המרכזית לפיצויים רשאית הייתה לפעול על פי לשונו של סעיף 26 ולא ליתן תוקף לצו העיקול.
ד"ר דוד סער, עו"ד
