האם כניסה להריון עקב תחבולה של האישה מקנה זכות לתביעתה בנזיקין ולמתן צו לחייבה בהפלה?

בעניין זה ניתן פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה ביום 3.5.09.

סיפור ההיכרות בין בני הזוג: בין הצדדים הייתה בעבר היכרות שטחית קודמת. בחודש אוקטובר 2008 לערך, נפגשו הצדדים בתחנה המרכזית, כאשר הגבר היה בדרכו לבסיס והאישה עבדה כמוכרת בדוכן בתחנה. לאחר מספר מפגשים קצרים בנתיב נסיעתו של המבקש לבסיס, קבעו הצדדים לראות סרט בבית המשיבה. לאחר קיום יחסי מין לכל הפחות בשתי הזדמנויות הרתה המשיבה.

לטענת הגבר, שהנו חייל בן 21, האישה גרושה, בת 26 ואם ל-2 ילדים, השקתה אותו לשוכרה וטרם קיום היחסים טענה כי הינה נוטלת גלולות למניעת הריון. הצדדים קיימו יחסים פעם נוספת. לטענת המבקש שוב אמרה לו המשיבה כי הינה נוטלת גלולות למניעת הריון.
לטענתו, לאחר שהמשיבה הודיעה לו כי הינה בהריון פנו לרופאת נשים לבדיקת אולטרא סאונד והתעניינו בביצוע הפלה. עם זאת, האישה נמנעה מלפנות לוועדה להפסקת הריון ודחתה את הגבר באמתלות שונות. לאחר זמן הודיעה המשיבה כי ברצונה ללדת את העובר.

מהן טענותיו של הגבר בתביעה הנזיקית שהגיד כנגד האישה שהכניס להריון?

לטענת הגבר, ההיריון הוא פרי של גניבת זרע, תרמית והונאה. לטענתו, יש בהריון כדי לגרום לו נזקים כלכליים, נזקים נפשיים ופגיעה בסיכויו להתחתן. עוד טען, כי הינו רק בן 21 וטרם החל את חייו, וכפיית אבהות עליו בשלב זה "תהרוס" את חייו ותמנע ממנו לבצע את תוכניותיו. יתר על כן, הפיכתו לאב בשלב זה, תגרום לו לפגיעה נפשית קשה.
מעבר לתביעה הנזיקית, דרש הגבר גם צו עשה לכפיית הפסקת הריון האישה.

מהן טענות הצדדים בבקשה לצו עשה לכפיית הפסקת הריון האישה?

טענות הגבר: לטענתו, מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן אי מתן הצו יגרום לו נזק בלתי הפיך כאשר לאישה יש ילדים ואין לתת לה ליהנות מפירות הגניבה שביצעה.

טענות האישה: לטענתה, לא ניתן לכפות עליה לבצע הפלה. לא ניתן לכפות בצורה משפטית חדירה לגופה של אישה שאיננה מעוניינת לבצע הפלה. האישה מציינת את עקרון קדושת החיים.
עוד טענה האישה, כי רצונה בילד שיוולד. לאור הזמן שחלף לא ניתן לבצע הפלה אלא בצורה של לידה. לטענת האישה, דחתה היא הצעות כספיות לביצוע הפלה וכי אינה מונעת מבצע כסף.
כמו כן, מכחישה האישה כי גנבה זרע, לטענתה מדובר בהריון לא מתוכנן ובכל אופן לא הייתה יכולה ליטול גלולות למניעת הריון, עובדה אשר הייתה ידועה למבקש. עוד טענה, כי הצדדים קיימו יחסי מין פעמים רבות, כולל בשלב בו ידע המבקש כי הינה בהריון.

מהם נימוקי בית המשפט בקבלת/דחיית מתן צו עשה של כפיית הפסקת ההיריון?

מתן צו הפלה בניגוד לרצונה של האישה- הולדת ילדים נחשבת כזכות יסוד מבחינה זו שהיא נגזרת ממספר זכויות, ובהן:
הזכות להקים משפחה שהיא תא היסוד של חיי החברה.
זכות זו מבוססת על סעיף 16 להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של עצרת האומות המאוחדות מיום 10.12.48.
" 1. כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואין בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם.
2. נישואין ייערכו רק מתוך הסכמה חופשית ומלאה של בני הזוג המיועדים.
3. המשפחה היא יחידה הטבעית והבסיסית של החברה וזכאי תלהגנה של החברה והמדינה".[ההדגשות אינן במקור ד.ס.].

הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט, דהיינו החירות של ההחלטה העצמית בעניינים הנוגעים לחיים פרטיים המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו:
"סעיף 7:
(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו".

הזכות להוליד כרוכה בנסיבות מסוימות, ובעיקר לגבי נשים בזכות היסוד לשלמות גופנית.
הזכות של הפרט להיות חופשי מהתערבות שלטונית בלתי מוצדקת בעניינים המשפיעים באופן כה יסודי על האדם כהחלטה אם להוליד או ללדת ילד.
בפס"ד בעניין ע"א 413/80 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(3) 57, 81 נכתב:
"התעברות, הריון ולידה הם אירועים אינטימיים, שכל כולם בתחום צנעת הפרט, אין המדינה מתערבת בתחום זה אלא מטעמים כבדי משקל, הנעוצים בצורך להגן על זכות הפרט או על אינטרס ציבורי רציני." [ההדגשות אינן במקור  ד.ס.].

הזכות להיות הורה מוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מניעת אדם מהולדת ילד עולה כדי פגיעה בכבוד האדם ותעשה רק בהתאם להוראות פסקת ההגבלה שבחוק היסוד:דהיינו, בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
מקובל להבחין בין זכות ההולדה שלילית דהיינו החירות לבחור שלא להוליד ע"י מניעת הריון או הפסקתו לבין זכות הולדה חיובית דהיינו לבחור מתי וכיצד להקים משפחה.

במקרה דנן מתנגשת זכות ההולדה השלילית של הגבר עם זכות ההולדה החיובית של האישה.

 

האם יכול האב לכפות את פרוק השותפות בניגוד לרצון השותפים האחרים כאשר מדובר בעובר, דהיינו לכפות הפלה על האם?

הפן הפלילי ומעמד האב
הנחת המוצא בדין הפלילי היא איסור על הפסקת הריון.
סעיף 313 לחוק העונשין התשל"ז-1977 קובע:

"מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות".

באישור ועדה ניתן לבצע הפלה בהתקיים אחת העילות המנויות בחוק העונשין תשל"ז-1977 . חלק מדרישות הסעיף הנו קבלת הסכמה מודעת בכתב של האישה.
החוק אינו מקנה כל מעמד לאבי העובר במתן החלטה להפסיק הריון.
המלומד פנחס שיפמן, במאמרו "הורה בעל כורחו- מצג שווא לגבי שימוש באמצעי מניעה", משפטים יח 459, כותב בעמ'  469 :
"ניתן להבחין כי תכנון המשפחה, הוא אחד מן הנושאים שבהם ניתן לאישה כוח רב יותר משל האיש, לאחר הכניסה להריון. אישה רשאית להחליט אם להפסיק את הריונה, מבלי שניתן לגבר-על פי הפסיקה- מעמד כלשהוא בהחלטה על הפסקת ההיריון. כשם שאין הגבר יכול למנוע מן האישה להפסיק את הריונה, כך אין הוא יכול לכוף עליה הפלה. הגבר שגרם להריונה של אישה חשוף אפוא להחלטה של האישה אשר בידה שקול דעת מוחלט אם ברצונה להפסיק את הריונה אם לאו." [ההדגשות אינן במקור ד.ס.].

המלומדת ד"ר כרמל שלו במאמרה "דיני פוריות וזכות הפרט להיות הורה", מעמד האישה בחברה ובמשפט , הוצאת שוקן, תשנ"ה, כותבת בעמ' 503 :
"אשר למעמד אבי העובר בהחלטה להפסיק הריון, העובדה שההיריון מתרחש בתוך גוף האישה מונעת ממנו לתבוע הפסקה של הריון הבלתי-רצוי לו גם מבחינה מעשית וגם מבחינה נורמטיבית, שכן האישה שולטת בגופה במצב, ואין כל אפשרות מתקבלת על הדעת לכפות עליה לוותר על זכותה לשלמות גופנית". [ההדגשות אינן במקור ד.ס.].

בפס"ד ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמונית ,פ"ד מח(3) 837, נקבע:
"זכויותיה על גופה הן בידיה, ואין האב יכול לכפות על האישה הפסקת הריון או הימנעות מהפסקת הריון".

בפס"ד ע"מ 5082/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני ואח', תק-על 2005 (4) 387:
"מעניין לציין בהקשר זה כי בשלב ההיריון מעמדו המשפטי של האב העתידי- בכל הנוגע לעובר- שונה ממעמד האם. אישה זכאית- בתנאים מסוימים- להפסיק את ההיריון. האב העתידי, אפילו היה נשוי לאישה , אינו רשאי למנוע מן האישה להפסיק את הריונה, כשם שאינו רשאי לדרוש ממנה להפיל, אם היא מבקשת לשמור על ההיריון." [ההדגשות אינן במקור ד.ס.].

מכל המקובץ לעיל עולה, כי כאשר קיימים חילוקי דעות בין האב לאם הרי שהגם שקיימת זכות לאב בהריון האם ובמקרה דנן "זכות ההולדה השלילית", הרי שהיא לא תזכה להגנה ולא ניתן יהיה לממשה על ידי צווי בתי משפט וזאת בין השאר בשל היתרון של זכויות האישה בהקשר זה, שבעיקר נובע מהיות העובר חלק מגופה ובהיות בריאותה ושלמות גופה אף היא מושפעת מכך.
במקרה דנן מתנגשת זכות ההולדה השלילית של המבקש עם זכות ההולדה החיובית של האישה.
השופט טל בדנ"א 2401/95 נחמני נ' נחמני, פ"ד נ(4) 661, 701 קובע:
"כנגד אינטרס קיומי זה עומד האינטרס ההפוך , שלא להיות הורה, או ליתר דיוק שלא להיות הורה בעל-כורחו. בבואנו לאזן בין האינטרסים המתנגשים זה בזה, יש לזכור כי ...אין האינטרסים האלה שקולים. האינטרס בהורות מהווה ערך בסיסי קיומי הן בעבור הפרט והן בעבור החברה כולה. לעומת זאת אין שום ערך, כשהוא לעצמו, בהיעדר הורות." [ההדגשות אינן במקור ד.ס.].

השופטת דורנר קובעת בפסק הדין לעיל בעמ' 720 :
"מה אפוא משקלה של החירות הבאה לביטוי בידיעה של אדם כי אין לו בעולם צאצא שהוא לא חפץ בו? נראה לי, כי לגבי נשים וגברים גם יחד נתפסת חירות זו כמוגבלת, מותנית בתנאים, ובעיקר משנית לעומת הזכות להעמיד צאצאים ..
באשר לגברים, משהרתה אישה לגבר, אין בכוחו לכפות עליה הפלה גם כאשר אין הוא מעוניין בילד." [ההדגשות אינן במקור ד.ס.].

לזכות ההולדה החיובית של האישה מצטרפים זכויות נוספות ובהם בריאותה, חירותה של האישה לעשות בגופה כרצונה, זכותה לפרטיות וזאת לצד אינטרסים נוספים ובהם הכרה בעקרון של קדושת החיים, האינטרס הציבורי לדאוג להמשך קיום האנושות בהגנה על חיים עתידיים

מאזן זכויות הצדדים במקרה דנן, נוטה בהכרח לטובת קביעה שיש לדחות הבקשה.

כמו כן נקבע, כי על הגבר מוטלת אחריות לנקוט אמצעים למניעת ההיריון, אחריות שאינה פחותה מזו של האישה, במיוחד בקיום יחסים חוזרים ונשנים כפי שציינו הצדדים בפני. וכפי שנכתב בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמונית ,פ"ד מח(3) 837 :
"גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי רצונו בהולדת ילד איננה רלבנטית, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי מין."

לפיכך, מכל האמור לעיל בית המשפט החליט לדחות על הסף את הבקשה למתן צו עשה.

מהם נימוקי בית המשפט בקבלת/דחיית התובענה בעניין של תביעה נזיקית כנגד האישה ?

 

ד"ר דוד סער, עורך דין