האם יכול מתאמן שנפצע לתבוע את חדר הכושר על הנזק שנגרם לו?

חדר הכושר אמור להפוך אותנו לחטובים ובריאים,או לעזור לנו לחזור לגזרה אחרי החגים. ברם,  יש מנויים שיוצאים מהחווייה חבולים ופצועים. דעו כי לעיתים, תאונות עלולות להתרחש  גם שם. נשאל אם כן, מהי החובה ע"פ חוק המוטלת על המכון בעניין זה?

תלוי בנסיבות!

ראשית, דעו כי על מנת להפעיל מכון כושר חובה לקבל רישיון עסק. כתנאי לקבלת הרישיון חייב המכון לעמוד בתנאים שנקבעו ע"פ חוק, בהם בין היתר: על המכשירים להיות מוצבים במרחק סביר זה מזה; לכל מכשיר יש להצמיד במקום בולט את הוראות היצרן לעניין השימוש בו בשלוש שפות: עברית, ערבית, ואנגלית; ועל המכון לרכוש ביטוח מתאים המכסה את המתאמנים במכון.

כמו כן, ע"פ חוק חייב להיות מדריך מוסמך נוכח בעת פעילות המכון שמתפקידו לפקח על המתאמנים ולהדריכם לגבי השימוש במכשירים ועל כל מתאמן חייב להציג תעודה רפואת הקובעת שהינו כשיר לאימון טרם התחלת האימון.

בפסה"ד בת.א. 10171/00( שלום תל אביב) ד"ר קרימנשסקי בן ציון נ' קאנטרי קלאב כפר סבא ואח', הנפגע שהיה רופא במקצועו, טען, כי שעה שהתאמן במכון הכושר במכשיר המיועד להליכה ולריצה, לקה באוטם שריר הלב. הוא ייחס לחדר הכושר אחריות בכך שהתיר לו להתאמן ללא אישור רפואי, הנדרש בחוק. בכך, לטענתו, מתקיים קשר סיבתי בין התנהגות חדר הכושר לאירוע, ומכאן תביעתו לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו - נכותו הרפואית הצמיתה. חדר הכושר הכחיש קיום החבות חוקית או חובת זהירות כלפיו, ובכל מקרה כפר בקיומו של קשר סיבתי בין התנהגות המכון לבין האירוע. כמו כן, הוכחשו הנזקים הנטענים.

אלא שבכך לא די. הנפגע לא עמד בנטל להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לדרוש אישור רפואי לבין האירוע; יתרה מכך, מסתבר יותר, כי לו היה נדרש האישור, היה הנפגע מקבל וממציא אותו ללא כל קושי. אפילו היו הבדיקות, הקליניות או האחרות, מתבצעות במלואן, והיו "עולות" על גורם סיכון כזה או אחר, גם אז לא רק שהאישור היה ניתן, אלא שהרופאים אף היו ממליצים לנפגע לבצע פעילות ספורטיבית מתונה ומתאימה, כפי שלמעשה נהג לאורך תקופה. בית המשפט קבע, די בהעדר הקשר הסיבתי בהקשר זה כדי להביא לדחייתה של התביעה .

במקרה אחר, ת.א. 1817/05 נחמה בורנשטיין נ’ מכבים מרכז בע"מ, ( השלום רמלה), חייב ביהמ"ש את מכון הכושר לשלם לתובעת 18,900 ₪ לאחר שנפלה תוך כדי שימוש בהליכון. נימוק בית המשפט במקרה זה היה כי התובעת לא הודרכה בעניין שרוך הבטחון המפסיק את פעולת ההליכון, כשאין המתאמן מפסיקו בעצמו.

בית המשפט קבע כי מכון כושר סביר צריך לצפות כי במידה שלא ידאג להפעלת מכשירי ההליכה על כל חלקיהם, לרבות שרוך הבטחון, ולא ידאג להזהיר את מבקרי חדר הכושר מפני תוצאות אפשריות של מעבר בין המכשירים בלי לכבות אותם ובלי לתת את הדעת אם המכשירים אליהם הם עוברים מופעלים, עלול מי מהמתאמנים להפגע, כפי שקרה במקרה דנא.

מניעת השימוש בשרוך הביטחון והותרתו מלופף ללא שימוש, בצירוף העדר שלטי אזהרה לגבי השימוש בהליכון והפסקת פעולתו לאחר תום השימוש, מביאים למסקנה כי חדר הכושר התרשל.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי לתובעת אשם תורם בשיעור של 40% לקרות התאונה, מאחר והייתה צריכה להסתכל ולבחון את ההליכון עליו עלתה שלא בפעם הראשונה בחייה.

לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת המומחה מטעם התובעת ולפיה נותרה לתובעת נכות אורטופדית לצמיתות בשיעור של 5%, פסק בית המשפט לתובעת סך של 31,500 ש"ח, מתוכם סך של 15,000 ש"ח בגין כאב וסבל וסך של 10,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות לעתיד.

לאחר ניכוי האשם התורם, נקבע כי על הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 18,900 ש"ח.

במקרה אחר, ת"ק 5279/07 סרוק יצחק נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ( שלום-ירושלים), דובר באדם שהתאמן בחדר הכושר של מלון שלום פלאז'ה בירושלים שנפגע כאשר הכבל התומך במשקולות השתחרר, ידית הברזל עפה והוא קיבל מכה חזקה בגב ידו הימנית, מה שגרם לו לדימום ולכאבים חזקים מאד.

המלון מצידו העביר את האחריות לצד ג', החברה האחראית לשיווק, תחזוק ומכירת המכשיר, וטען שאם נפל במכשיר פגם, הרי שהוא באחריות אותה חברה. כן טען המלון, כי המכשיר אכן תוקן על ידי החברה 10 ימים לפני האירוע, וככל הנראה התיקון היה רשלני.

השופטת אנה שניידר קבעה, כי אין להטיל אחריות על צד ג' לתאונה, אלא על המלון. השופטת קבעה, כי הנפגע לא הוכיח את כל ראשי הנזק להם טען, ופסקה כי המלון וחברת הביטוח שמבטחת אותו יפצו את התובע ב-10,022 שקלים עבור ימי המחלה שלו.

אם כן, בחדר הכושר יכולים לקרות פגעים ומפגעים שונים ומשונים. בין אם נפצענו ממכשיר או מאביזר אחר שהונח לא במקום, ייתכן כי נהיה זכאים לפיצוי. יש לבחון היטב כל מקרה לגופו.

אז שיהיה לכולנו אימון בטוח  !!!

ד"ר דוד סער, עו"ד