להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה

בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לשאלה זו, ודחה את בקשת רשות הערעור אשר הוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, לפיו, פוליסת תאונות אישיות תלמידים איננה מכסה מחלה, אף על פי שהתפרצותה נגרמה באופן פתאומי כתוצאה מנגיף.

המבקשים טענו כי מותה של המנוחה נגרם כתוצאה מ"תאונה", כמשמעותה בפוליסת הביטוח, קרי, "אירוע פיזי, חיצוני, גלוי לעין, בלתי צפוי, הגורם להיזק גופני". מנגד טענה המשיבה, כי המחלה אינה בגדר "תאונה", כהגדרתה בפוליסה וכמובנה בעיני אדם מן היישוב; וכי הפוליסה אף החריגה במפורש נזק שנגרם ממחלה.

בית המשפט ראה בטענת המבקשים ככזו המוציאה את הביטוי "תאונה" בפוליסה מפשוטו הלשוני והמוכר לעבר מחוז של מחלה, וזאת בפוליסה שבה הוחרג מפורשות מן הכיסוי נזק מחלה, "בתנאי שהמחלה איננה נובעת מתאונה המכוסה על פי הפוליסה".

 

על אף טענת המבקשים כי עצם כניסתו של נגיף לגוף האדם היא תאונה, קשה מאוד להצדיק זאת, שכן קשה מאוד להכניס וירוס למסגרת של תאונה – תהא זו פרשנות מרחיקת לכת ביותר, נוכח ניסוח הסעיפים הרלבנטיים בפוליסה. אין המדובר בפרשנות לטכסט עמום, שאז נבחרת - כעניין של צדק - "התכלית המיטיבה עם המבוטח".

בית המשפט אף הזכיר את הכותבים המלומדים ד' שוורץ ור' שלינגר בספרם דיני ביטוח (תשס"ה), סעיף 4.19 בעמ' 342 שם נכתב כי: "תנאי מוקדם לתחולת כלל הפרשנות נגד המנסח יהא עמימות טקסטואלית. העמימות תיבחן מנקודת מבטו של הקורא הסביר ולא מנקודת מבטו של המבטח. העמימות עשויה להתבטא במונח או במונחים רב משמעיים...". במקרה דנא קבע בית המשפט כי משאין עמימות של ממש, קשה להלום פרשנות אחרת. לכן, גם אם לא היה המדובר במחלה "צפויה" אלא בהפתעה טרגית, עדיין במחלה מידי שמים עסקינן, אשר איננה מכוסה על ידי הפוליסה, ודין התביעה להידחות.

 

 

ד"ר דוד סער, עו"ד