המשך קריאה - האם הפרשה לקופה נחשבת לפיצויי פיטורים?
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן:
"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר". [ההדגשות אינן במקור].
סעיף 14 לחוק קובע שתי חלופות, שבהתקיים אחת מהן תשלומי מעביד לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, מהווים תחליף לחובתו של המעביד לתשלום פיצויי פיטורים,
האחת – בהסכם קיבוצי החל על העובד והמעביד והקובע שהתשלום הנ"ל פוטר את המעביד כאמור.
השניה – בדרך של אישור שר התמ"ת (לשעבר שר העבודה והרווחה).
מטרתו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים במקרים שבהם קיים הסכם קיבוצי, או שניתן צו כאמור ע"י שר התמ"ת, למנוע נטל כפול על המעביד וזכייה כפולה בפיצויי פיטורים ע"י העובד.
מודגש כי המעביד אינו פוטר עצמו מתשלום פיצויי הפיטורים, בשל כך בלבד שהוא משלם התשלומים לקופת תגמולים או לקרן פנסיה וכו'.
במידה והפטור אינו מעוגן בהסכם קיבוצי או ששר התמ"ת לא אישר זאת יהיה המעביד חייב בהשלמת הפיצויים.
בעבר התפרסמו מידי פעם אישורים כלליים ע"י שר העבודה בהם פורטו התנאים הרלוונטיים להפרשות, ודובר על הפרשות על חשבון פיצויי פיטורים.
ביום 30.6.1998 פרסם שר העבודה אישור כללי, לכל מעביד בישראל, בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים (ע"פ הסמכות שהוקנתה לו בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים).
ע"פ האישור הכללי, תשלומים ששילם מעביד בגין עובדו, החל מיום 30.6.1998, לפנסיה מקיפה בקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח (קרן פנסיה) או לביטוח מנהלים הכולל אפשרות לקצבה או שילוב של תשלומים לתוכנית קצבה ולתוכנית שאינה לקצבה בקופת ביטוח, לרבות תשלומים ששולמו תוך שילוב של קרן פנסיה וקופת ביטוח בין אם יש בקופת הביטוח תוכנית לקצבה ובין אם לאו- בתנאי האישור- יבואו במקום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד בגין השכר ממנו שולמו התשלומים ולתקופה ששולמו.
קרי - מעביד שעמד בתנאי האישור לא יהיה חייב להשלים לעובד פיצויי פיטורים, ובנוסף, העובד זכאי לקבל את הכספים שהופרשו לפיצויי פיטורים בכל מקרה של הפסקת עבודה גם אם התפטר.
התנאים על פיהם לא יזכה העובד לפיצויי הפיטורים:
מכח סעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים (פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי או מכוח פסק דין)
במידה והעובד משך כספים מקרן פנסיה או מקופת ביטוח שלא בשל אירוע מזכה (אירוע מזכה הנו מוות, נכות או פרישה בגיל 60 או יותר).
ביום 7.5.2006 נכנס לתוקפו צו הרחבה בדבר ביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה (לרבות הייטק) הקובע חבות מפורטת ומקיפה לעריכת הסדר פנסיוני לכל עובד בענף התעשייה.
בצו זה נקבע כי התשלומים בהתאם להוראות הצו ותנאיו באים במקום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, כך שהמעביד, מצידו, פטור מהשלמת פיצויי פיטורים לעובד והעובד זכאי לקבלת הפקדות ותשלומי המעביד בעבור מרכיב הפיצויים בכל מקרה של הפסקת עבודה.
התנאים על פיהם לא יזכה העובד לפיצויי הפיטורים:
זכותו של העובד לפיצויי פיטורים נשללה בפסק דין.
אם התקיימו שלושת התנאים המצטברים:
1. העובד התפטר / פוטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים.
2. העובד הודיע על הפסקת חברותו בקופת הגמל.
3. העובד משך כספים מקופת הגמל לא בשל אירוע מזכה.
ביום 1.1.2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, הקובע חובה לבטח עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב, בהסדר פנסיוני מקיף.
תשלומי המעביד לפיצויי פיטורים לפי הוראות הצו, יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפרשה בלבד- כך שהעובד יהיה זכאי לקבלת הפקדות ותשלומי מעביד עבור רכיב פיצויי הפיטורים בכל מקרה של הפסקת עבודה.
התנאים על פיהם לא יזכה העובד לפיצויי הפיטורים:
• מקרה בו העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או לשאיריו זכאות לקבלת כספים מקופת הגמל לפי תקנונה בשל אירוע מזכה בלבד.
• אם נשללה זכות העובד לפיצוי פיטורים בפסק דין מכוח סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים.
לסיכום:
במהותו, נועד סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים למנוע מצב בו ישלם המעביד תשלום כפל לעובד, שכן, אם כבר הפריש המעביד לקופת הפנסיה את הכספים המיועדים לפיצויי פיטורין עבור העובד, אזי אין עוד מקום לחייבו בתשלום פיצויי פיטורין בנוסף לכספים שכבר הופרשו, והעובד יוכל ליהנות מהם.
על פניו הוספת סעיף 14 להסכמי העבודה, עשויה לחסוך למעסיקים כסף רב, מאידך קיימת מגבלה על החזרת כספים למעסיק גם במקרה של סיום עבודה ללא זכות לפיצויים.

