להערכת סיכויי תביעתך:
סיפור האירוע ע"פ פס"ד בעניין אביבה בן דוד נגד המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 30.12.08:
העובדת, ילידת שנת 1951, עבדה במרכז הפדגוגי "אורט ישראל" משנת 1972. במשך כשנתיים עד למועד האירוע הנטען, הייתה נתונה העובדת במשא ומתן ממושך עם מעסיקהּ באשר לסיום עבודתה באורט, במהלכו הוצעו לה עבודות אחרות להן סירבה.
ביום האירוע במהלך שנת 2001 התקיימה פגישה מתוכננת מראש בין העובדת לבין סמנכ"ל משאבי אנוש באורט, מנהל מחלקת העובדים ויו"ר ועד העובדים. במהלך הפגישה נאמר לעובדת כי מאחר ואינה מוכנה לשמוע על חלופות אחרות לעבודה ברשת אורט, היא תאלץ לסיים את עבודתה.
המערערת טענה כי האירוע היה בגדר אירוע טראומטי עבורה אשר גרם להתקף חרדה ולמצב דיכאוני, הפרעות במצב הרוח, עייפות וחולשה. תביעתה של המערערת למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה נדחתה בהודעת פקיד התביעות מהנימוק: "כי לא הוכח שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתה של המערערת".
העובדת פנתה לבי"ד האזורי- אך תביעתה נדחתה בנימוק שלא הוכח שהאירוע הוא תאונה בתוך כדי עבודתה של העובדת ועקב עבודתה.
נשאלת השאלה האם החמרה בדיכאון עקב פיטורים תחשב לתאונת עבודה ע"פ עובדות המקרה?
העובדת הגישה ערעור לבי"ד הארצי לעבודה – והערעור התקבל לאחר שהוכח במידה הנדרשת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג מיום האירוע, לבין מצבה הנפשי של העובדת, בדרך של החמרה.
כדי לבסס את טענתה בדבר קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין מצב הנפשי, על העובדת להוכיח קשר סיבתי בין אירוע חריג בעבודה לבין המצב הנפשי.
האירוע של יום הפיטורים הוכר על ידי בית הדין האזורי כאירוע חריג, ובי"ד הארצי קיבל את דעתו של בי"ד האזורי.
בית הדין האזורי דחה את התביעה- בהתבסס על חוות דעת המומחה, וקבע כי המצב הדכאוני ממנו סבלה המערערת התפתח בהקשר לקשיים עם הממונים עליה, כך שסביר להניח לפחות חלקית, כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין מצבה הנפשי. אולם, המומחה קבע מפורשות כי השפעת האירוע החריג על מצבה הנפשי של המערערת הייתה פחותה בהרבה מהשפעת מצבה הרפואי הנפשי המתמשך, אשר אינו בגדר תאונה בעבודה.
בית הדין הארצי עם זאת הגיע לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, לאחר שהוכח במידה הנדרשת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין מצבה הנפשי של המערערת, בדרך של החמרה.
כדי לבסס את טענתה בדבר קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין מצב הנפשי, על המערערת להוכיח קשר סיבתי בין אירוע חריג בעבודה לבין המצב הנפשי.
על פי ההלכה, מתח נפשי מתמשך אינו מבסס הכרה במצב נפשי כפגיעה בעבודה, ויש לבודד את האירוע החריג ולבחון את השפעתו. המיקרוטראומה הפסיכיאטרית לא הוכרה בפסיקה, אך ניתן להכיר בקשר סיבתי בין אירוע חריג בעבודה, כמשמעותו בפסיקה, לבין הליקוי הרפואי גם בדרך של החמרה.
ד"ר דוד סער, עו"ד
