להערכת סיכויי תביעתך:
13/10/2010
בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, קבע כי אלמנה אשר חיה כידועה בציבור, כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה, ועל כן אינה זכאית עוד לקצבת שאירים או לקצבת תלויים מכוח בן זוגה המנוח.תמצית העובדות
העותרות בנסיבות המקרה התאלמנו מבעליהן והחלו לקבל קצבת תלויים או קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי. במהלך הזמן עברו להתגורר עם בני זוג, ולחלקן אף נולדו ילדים. לפיכך, הפסיק המוסד לביטוח לאומי לשלם להן את הקצבאות האמורות מן הטעם שראה בהן "נשים נשואות". נוכח החלטותיו של המוסד לביטוח לאומי להפסיק לשלם קצבת שאירים וקצבת תלויים לעותרות, הוגשו על ידן בעניין זה תביעות לבתי הדין האזוריים לעבודה בהן עמדה במוקד הדיון השאלה, האם אלמנה שלא נישאה מחדש אך חיה כידועה בציבור עם בן זוג זכאית אם לאו להמשיך ולקבל מן המוסד קצבת שארים או קצבת תלויים. בתי הדין האזוריים לעבודה קיבלו את תביעת האלמנות. על פסקי דין אלה ערער המוסד לביטוח לאומי לבית הדין הארצי לעבודה, אשר קיבל את הערעורים וקבע כי יש לראות בעותרות כאלמנות שחזרו ונישאו ולהחיל על כל אחת לפי העניין את הוראות סעיפים 135 ו-255 לחוק הביטוח הלאומי. על פסקי דין אלה הוגשו העתירות.
העותרות טענו כי על בג"צ להתערב בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה נוכח טעות משפטית מהותית שנפלה בהם. לגופם של דברים טוענות העותרות כי פסקי-הדין של בית הדין הארצי לעבודה אינם מתיישבים עם הלשון המפורשת של הוראות סעיפים 135, 255(ב)-(ד) ו-262 לחוק הביטוח הלאומי, המתייחסות לאלמנה ש"חזרה ונישאה", וכי הלשון אינה יכולה לשאת את הפירוש לפיו נוגעות הוראות אלה לאלמנות החיות כידועות בציבור, שהן בהגדרתן מי שלא נישאו אך חיות עם בן זוג.
בג"צ דחה את העתירות.
נקבע כי סעיף 135 לחוק הביטוח הלאומי נוגע לקצבת תלויים וסעיפים 255(ב)-(ד) ו-262 לחוק נוגע לקצבת שאירים, כאשר סעיף 135 לחוק הביטוח הלאומי מתייחס לאלמנה המקבלת קצבת תלויים מכוח פרק ה' הנוגע לביטוח נפגעי עבודה, ונקבע בו כי חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים.
סעיף ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי קובע כי 'אשתו', לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו". לפיכך, בכל הנוגע לפקיעת הזכות לקצבאות שאירים או תלויים על-פי סעיפים 135, 255(ב)-(ד) ו-262 לחוק הביטוח הלאומי יש להחיל דין זהה על אלמנות החיות כידועות בציבור ועל אלמנות שחזרו ונישאו כדת וכדין, שכן תכלית החקיקה מצדיקה פירוש כזה ולשון הסעיפים מאפשרת זאת.
פרשנות סעיפים 135, 255 ו-262 לחוק מחייבת שלילת הקצבה מאלמנות להן בן זוג ידוע בציבור, כשם שאותה הקצבה נשללת מאלמנות ששבו ונישאו.
ואם להביע דעה אישית אומר, כי בהחלטה זו אין כל צדק. לאחרונה, נדחתה תביעתו של עקר בית לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, לאחר שטען שמכח עקרון השוויון, יש לפטור אותו מהתשלום כשם שעקרת בית פטורה מתשלום זה. בית הדין הארצי קבע, כי לשון החוק מדברת רק על אישה עקרת בית, ועל אף האפליה האסורה, לשון החוק ברורה, וקבע כי על המחוקק בכנסת לעשות את השינוי בחוק. אם כן, פעם בית הדין הארצי לעבודה נאחז בלשון החוק ואיננו סוטה ממנה, על אף האפליה הפסולה שבו, ופעם, בית הדין מתעלם מלשון החוק ופוסק על פי תכלית החקיקה. החלטות מעין אלו אינן תורמות לאחידות במערכת המשפט, ובכל מקרה, מעודדות הגשות תביעות מרובות לבתי המשפט, שכן לעולם אין לדעת מה תהיה התוצאה בסוף.
ד"ר דוד סער, עו"ד
