להערכת סיכויי תביעתך:
בית הדין הארצי לעבודה קבע בסדרה ארוכה של פסקי הדין ( כך למשל בפסקי הדין: ע"ע 1152/02 מדינת ישראל נ' אלכסנדר מוסלנקו, פ"ע לט 337, מיום 31.08.2003, ע"ע 1039/00 מדינת ישראל נ' מנחם יהב ואח', מיום 13.08.2008, ע"ע (ב"ש) 300301/97 אברהם סעדון נ' מדינת ישראל, פד"ע לח כט, מיום 30.09.2001 ) כי תכליתו של סעיף 4 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1998, הנה לשמור על עקרון השוויון, זאת בהתאם לדברי ההסבר לחוק, וכן מהסיבה שחוק זה אינו חוק רגיל, אלא מדובר בחוק שמטרתו להגשים את עקרונות היסוד של השיטה המשפטית.
סעיף 4 הנ"ל קובע, בין היתר, כי זכות ליום עבודה מקוצר, כזכות בקשר להורות הניתנת לאם עובדת, תהא נתונה גם לעובד, אם בת זוגו עובדת ולא נעדרה מכוח זכאותה.
מדברי ההסבר לחוק השוויון עולה, כי מטרת החוק להעמיק את תפיסת ההורות כתפקידם של שני בני הזוג ולהעניק זכויות הוריות לכל אחד מבני הזוג, כך שכל אחד מהם יוכל לשאת באחריות לטיפול בילדים, תוך יצירת שוויון במסגרת התא המשפחתי.
על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הזכות בקשר להורות היא זכות שניתנת לתא משפחתי כיחידה כוללת, ולא לאישה עובדת, ואין כל עניין לתתה רק לאם.
בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, זכות הורית תינתן לעובד בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
-
במקום עבודתו של העובד, עובדת זכאית לזכות של יום עבודה מקוצר מכוח הנוהג הקיים באותו מקום עבודה. במאמר מוסגר,יוער כי אין לעובדת זכות קנויה ליום עבודה מקוצר, אלא אם הדבר נהוג ומקובל באותו מקום עבודה.
- בת זוגו של העובד הינה עובדת, לרבות עובדת כעצמאית.
3.בת הזוג לא מנצלת את זכותה ליום עבודה מקוצר .לעניין זה יצויין, כי בית הדין העדיף לתת לתנאי זה פרשנות, לפיה הזכות תינתן לעובד גם כאשר
לא קיימת זכות ליום עבודה מקוצר דומה במקום עבודתה של בת זוגו. כלומר, די באי ניצול בפועל של זכות זו על ידי האם בלי שיש חשיבות לשאלה
אם היא יכלה לנצלה בכוח.
עוד נקבע ,כי אי מתן זכות הורית לאב, במקום עבודה בו מוענקת הזכות לאם, כאשר זכות זו אינה ניתנת במקום עבודתה של האם, מהווה אפליה פסולה ופוגעת בעקרון השוויון.
במלים אחרות, המעביד מחויב במתן זכות הורית ליום עבודה מקוצר,גם לעובד, כאשר המעביד נוהג להעניק זכות זו לעובדת במקום עבודתו, בתנאי שבת זוגו של העובד הינה עובדת ואינה מנצלת את הזכות כאמור.
ד"ר דוד סער, עו"ד
