האיסור לעקל כספי פיצויי פיטורים של עובד

ובכן, לא ניתן להטיל עיקול על כספי פיצויי פיטורים אם מחמת חובות של המעסיק או מחמת חובות של העובד.  כספים אלו משוריינים לבלתי יכולת המעקל לנגוע בהם.  עובדים ומעסיקים רבים אינם מודעים לעובדה זו,  במיוחד משום שראש ההוצאה לפועל, מטיל עיקול על כספים אלו לבקשת זוכה, ואינו נותן דעתו לכך.  סעיף 26 (א) לחוק פיצויי פיטורים נותן הגנה מפני עיקולים כאלו.  עובדה חשובה שיש לציינה היא, שהפסיקה התחבטה בשאלה האם הגנה זו קיימת רק במקרים שהעיקול ניתן בגין חוב מעסיק, או גם במקרה שהחוב הוא של העובד.  ואכן ניתנו פסקי דין לכאן ולכאן, אך בפס"ד שניתן לאחרונה בבימ"ש המחוזי בבאר-שבע בעניין בר"ע (ב"ש) 736/04 יעקב לוסקי נ' מרדכי דקר  ואח', נראה שהכף מוכרעת לטובת הפרשנות הגורסת  שלא ניתן לעקל גם בגין חוב של עובד.  פס"ד זה הצטרף לפסק דינה של השופטת שידלובסקי אור בו פסקה היא ש: "לשון החוק ברורה ופשוטה והיא אינה מבחינה בין נושה לנושה" ב"ש (ח"י) 1090/96, דינים מחוזי כרך כו(5) 26.  לעומתם בפס"ד בעניין עסאם נ' בנק הפועלים, בר"ע (ח"י) 1378/97, שם פסק ביה"ש המחוזי, כי מטרת  סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים היא להגן על כספים שעוקלו ע"י נושים של המעביד, אך לא על ידי נושים של העובד.

לסיכום: כאמור, הפסיקה נוטה יותר לפרש כי ההגנה מפני עיקולי פיצויים היא מול נושי המעביד וגם נושי העובד.  המסקנה המתבקשת היא שעובד אשר הוטלו על כספי פיצויים שלו עיקולים, שימהר ויפנה לעו"ד על מנת שיפעל להסרתם.