השאלה היא האם ניתן לקבל גמלת ניידות וגמלת שירותים מיוחדים גם יחד?
במסגרת גמלת הניידות נכללים מספר סוגי הטבות שהמוסד לביטוח לאומי מעניק:
משרדנו בעל ניסיון עשיר בייצוג וטיפול משפטי מקצועי ומקיף בנושא הביטוח הלאומי ולשכות הבריאות בכלל ובנושא גמלת הניידות בפרט.
מי זכאי לגמלת ניידות?
הסכם הניידות מגדיר מיהו "מוגבל בניידות":
"מוגבל בניידות" ייחשב למי שהנו תושב ישראל הנמצא בישראל ועונה על שני התנאים הבאים:
1. מלאו לו 3 שנים ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה. יצוין, כי המוסד לביטוח לאומי מאשר בתנאים מסוימים גמלת ניידות לשני אחים או יותר, שלכל אחד מהם נקבעו לפחות 80% מוגבלות בניידות והם מתגוררים באותה הדירה, גם אם טרם מלאו להם 3 שנים. המשך הזכאות לגמלת ניידות לאחר גיל הפרישה למי שקיבל גמלה לפני הגיעו לגיל הפרישה כפוף לתנאי הסכם הניידות.
2.ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים של משרד הבריאות קבעה לו אחוזי מוגבלות בניידות עקב ליקויים ברגליו לפי רשימת ליקויים מוגדרת, כאשר ישנה אבחנה בין מי שהנו בעל רישיון נהיגה בתוקף לבין מי שאין לו רישיון נהיגה בר תוקף:
א. בעל רישיון נהיגה בתוקף- אם הועדה הרפואית של משרד הבריאות קבעה לו לפחות 40% מוגבלות בניידות.
ב. מי שאין לו רישיון נהיגה בתוקף- אם הועדה הרפואית קבעה לו לפחות 60% מוגבלות בניידות, והוא יהיה זכאי לגמלה בתנאי שיש לו "מורשה נהיגה" שמסיעו.
"מורשה נהיגה" ייחשב מי שעונה על כל התנאים הבאים:
1.ב. הוא "קרוב משפחה" של המוגבל בניידות- בן/בת זוג, בן/בת ובני זוגם, אב, אם – לרבות הורה מאמץ וחורג, אח או אחות, סב או סבתא, נכד או נכדה ובידו רישיון נהיגה בתוקף.
או
מטפל שאיננו "קרוב משפחה" אך יש בידו רישיון נהיגה בתוקף ופקיד שיקום של המוסד לביטוח לאומי קבע כי הוא סועד את המוגבל בניידות ברוב שעות היממה.
2.ב. הוא גר עם המוגבל בניידות בקביעות באותו בניין, או שהם גרים בבניינים שהמרחק האווירי ביניהם מקסימום 500 מטר.
3.ב. הוא דואג לצרכיו של המוגבל בניידות, מסוגל ומתחייב להסיעו באופן קבוע לצרכיו היומיומיים של המוגבל בניידות.
4.ב. הוא קיבל את אישור המוסד לביטוח לאומי להסיע את המוגבל בניידות.
גמלת ניידות - רשימת ליקויים
א. שיתוקים*
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות | |
| 1. שיתוק מלא למעשה של שתי השוקיים, המלווה בשיתוק ברגל אחת לפחות של שניים מבין שלושת השרירים הבאים: M.ileopsoas, M.quadriceps, M.glutaeus maximus. |
100% | |
| 2. שיתוק מלא של רגל אחת, המלווה בשיתוק של קבוצות שרירים בשוק או בירך בגפה השנייה. | 80% | |
| 3. שיתוק מלא למעשה של אחת מהשוקיים, המלווה בשיתוק של שניים לפחות מבין שלושת השרירים המפורטים בסעיף 1 לעיל. | 80% | |
| 4. שיתוק מלא למעשה של שתי השוקיים | 80% | |
| 5. שיתוק מלא למעשה של שוק אחת, המלווה בשיתוק של אחד השרירים המפורטים בסעיף 1 לעיל. | 50% | |
| 6. שיתוק חלקי של שרירי רגל אחת הגורם להגבלה ניכרת בהפעלת מפרק הירך או הברך. | 50% | |
| 7 | א. שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי רגל אחת - עם הפרעה בינונית בהליכה. | 40% |
|
ב. 1) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי שתי הרגליים – עם הפרעה בינונית בהליכה, או – 2) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי רגל אחת – שעה שהליכה אפשרית בעזרת מכשיר הליכה ארוך בלבד. |
60% | |
|
ג. 1) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי שתי הרגליים, עם מכשיר ארוך אחד הנלבש על הגפה, 2) שיתוק ספסטי בדרגה קשה בשרירי רגל אחת, שעה שהליכה אפשרית רק בעזרת תמיכה או עזרה של אדם נוסף. |
80% | |
| ד. חוסר מלא של כושר תנועה בשתי הרגליים, כתוצאה מליקויים במערכת עצבים המרכזית בליווי של אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות | 100% | |
* הסעיפים המתייחסים לשיתוקים רלוונטיים רק אם האירוע שגרם לשיתוק אירע 6 חודשים לפחות לפני הגשת הבקשה.
ב. קטיעות
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות |
| 1. קטיעה מעל לברך ברגל אחת | 80% |
| 2. קטיעה מעל לברך בשתי הרגליים | 100% |
| 3. קטיעה מעל לברך בקרבת פרק הירך עם חוסר אפשרות להתקנת פרוטזה, או קטיעת הרגל דרך מפרק הירך | 100% |
| 4. קטיעת שוק | 40% |
| 5. קטיעת שתי השוקיים גם יחד | 80% |
| 6. קטיעת השוק בקרבת הברך עם חוסר אפשרות להתקנת פרוטזה להפעלת מפרק הברך. | 80% |
| 7. קטיעת כף הרגל לפי שיטת Pirogoff | 40% |
| 8. קטיעת שתי כפות הרגלייים לפי שיטת Pirogoff | 80% |
| 9. קטיעת שתי כפות הרגליים דרך עצמות ה-Tarsus | 40% |
ג. קשיונות
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות |
| 1. קשיון מוחלט של מפרק הירך | 80% |
| 2. קשיון דו-צדדי של מפרקי הירכיים | 100% |
| 3. קשיון הברך במצב של 180-170 מעלות | 50% |
| 4. קשיון דו-צדדי של מפרקי הברכיים | 80% |
| 5. קשיון מפרק הברך במצב של כיפוף גדול יותר או סטייה לצדדים. | 70% |
| 6. קשיון שני מפרקי הברכיים במצב של כיפוף גדול או סטייה לצדדים. | 100% |
| 7. קשיון פרקי הקרסול של שתי הגפיים | 40% |
ד. נקיעות
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות |
| 1. נקע מלידה במפרק הירך | 50% |
| 2. נקבע דו-צדדי מלידה במפרקי הירך | 80% |
| 3. נקע הברך מלווה בקרע של שתי רצועות לפחות | 50% |
ה. מפרקים מדומים
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות |
| 1. מפרק מדומה בעצם הירך מתחת לאזור צוואר הירך המאפשר הליכה בעזרת מכשיר הליכה בלבד. | 80% |
| 2. מפרק מדומה באזור צוואר הירך | 50% |
| 3. מפרק מדומה בעצם הירך | 50% |
| 4. מפרק מדומה בעצם השוק | 40% |
ו. הגבלת כושר תנועת המפרקים ברגליים או החלפתם:
(א) הגבלות בכושר תנועת המפרקים
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות |
| 1. הגבלה בתנועת מפרק הירך המלווה בכוויצה כיפופית העולה על 30 מעלות, ותנועתיות מפרק הירך היא פחות מ-20 מעלות. | 50% |
| 2. סעיף 1 לעיל- דו צדדי. | 80% |
| 3. הגבלה בתנועת הברך המלווה בכיפוף פחוךת מ-135 מעלות ויישור פחות מ-160 מעלות. | 60% |
| 4. סעיף 3 לעיל- דו צדדי | 80% |
| 5. דריכה על הצד החיצוני של כפות הרגליים- Pes varus maximus bilateralis |
40% |
| 6. Pes equino-varus bilateralis | 40% |
| 7. דריכה על הצד הפנימי של כפות הרגליים - Pes valgus maximus bilateralis |
40% |
(ב) החלפת מפרקים בירך או בברך
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות |
| 1. מצב אחרי החלפת מפרק אחד, כאשר קיימים סימנים קליניים, רנטגניים או הדמייתיים אחרים להתרופפות המפרק. | 60% |
| 2. מצב אחרי החלפה חוזרת של מפרק אחד. | 50% |
| 3. מצב אחרי החלפת שני מפרקים. | 70% |
| 4. מצב אחרי החלפת שלושה מפרקים | 80% |
| 5. מצב אחרי החלפת ארבעה מפרקים | 100% |
ז. קיצור גפה
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות |
| קיצור רגל אחת ב-15 ס"מ או יותר לעומת הרגל השנייה, שאינו תוצאה של אחת הנכויות הנ"ל. | 40% |
ח. אי ספיקה היקפית בעורקי הרגליים
| רשימת ליקויים | אחוז מוגבלות בניידות |
(א) 1. מלווה בכל הממצאים הבאים במצטבר: א. צליעה לסירוגין בפחות מ-50 מטר במישור, בקצב הליכה בינוני. ב. העדר דפקים בעורקי Dorsalis pedis ו- Tibials posterior ג. אינדקס לחץ דופלר קרסול-זרוע פחות מ-0.6. 2. כאשר קיים חשד ל- Non compressible vessels, נוכחות של לפחות אחד מהממצאים הבאים: א. עקומת Pulse volume recorder בקרסול בגובה פחות מ-10 מ"מ. ב. Pulsatility index פחות מ-8 בכף הרגל. ג. גל דופלר בי-פזי בכף הרגל. ד. Toe pressure- אינדקס לחץ בוהן-זרוע פחות מ-0.5. 3. כאשר קיים חשד שההפרעה אינה באה לידי ביטוי במנוחה: ביצוע מבחן Reactive hyperemia על ידי חסימה קריבנית ל-3 דקות בלחץ על-סיסטולי, או מבחן Tip toeing, ובעקבותיהם רישום של אחד הממצאים הנ"ל לפחות. |
40% |