להערכת סיכויי תביעתך:
לקוח מגיש כנגד עורך דינו תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. האם לעורך הדין מותר "להפשיל שרוולים" ולגלות את כל מה שהלקוח סיפר לו בחדרי חדרים, וזאת במטרה להכפיש את הלקוח ולצאת נשכר? שאלה זו נדונה בעל"ע 5160/04 אילן אשד, עו"ד נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים.
"עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת; הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי על פי סעיף 90 לחוק".
סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין קובע:
"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".
נפסק כי "לעתים נדרש איזון בין הצורך לגלות את האמת לבין הגשמת אינטרסים של הפרט והציבור, המצדיקים הענקת חיסיון" (בג"צ 744/97 גוזלן סיגל נ' השופט אהרון אמינוף פ"ד נא(1) 355 , 361), וכן כי החיסיון נועד לאפשר ללקוח לדבר בפתיחות עם עורך דינו, בלא שיחשוש שהדברים ישמשו כנגדו בבוא היום (על"ע 17/86 פלונית נ' לשכת עורכי הדין).
בפרשת 'פלונית' נפסק כי עורך דין החשוף להליכים משמעתיים יחשוף אך ורק את אותו מידע אשר נחוץ באמת לצרכי הגנתו, ולא מעבר לכך (עיקרון המידתיות), והדברים יפים גם לתביעת שכר טרחה/רשלנות אשר מתנהלת בין עו"ד ללקוח.
בית המשפט קבע עוד כי:
"עלינו לבחון איזו אשמה מיוחסת לעורך הדין, ומנגד מהו המידע אותו מבקש עורך הדין לחשוף, האם חיוני ורלוונטי הוא להגנתו ומהי מידת הפגיעה שתגרם בעקבות חשיפתו ללקוח ולאמון הציבור בקהיליית עורכי הדין. על בית הדין לבחון האם בנקודת הזמן בה חשף עורך הדין את המידע הוא סבר או היה לו יסוד לסבור, כי המידע שחשף נחוץ לצורך הגנתו ואין בו כדי להכפיש את הלקוח או לפגוע בעניינו שלא לצורך".
באותו מקרה נפסק כי עורך הדין אילן אשד הפר את זכות הלקוחה לחסיון אך ורק בכדי לפגוע במהימנות המתלוננת. טענתו כי "ממילא ההליך מתקיים בדלתיים סגורות", ועל כן הפגיעה בה "מעטה" נדחתה מכל וכל. נפסק כי:
"כאשר מקנן ספק בליבו של עורך הדין האם גילוי המידע יש בו משום הפרה של חובת החיסיון, טוב יעשה אם יפנה לוועדת האתיקה ויבקש את עמדתה מראש לעניין הצגת הדברים בכתב התגובה, על מנת למנוע מצב בו יפר החיסיון וימצא עצמו מואשם בהפרת החיסיון".
בסופו של יום, עורך הדין הורשע בעבירה משמעתית של הפרת חסיון לקוחתו.
ד"ר דוד סער, עו"ד
