מדובר במקרה בו זוג בעלי כלב פינצ'ר הגישו תביעה לבית משפט לתביעות קטנות כנגד שכנם (ת.ק. 2084/08), בעליה של כלבת רועה גרמני, אשר נשכה במספר הזדמנויות את הפינצ'ר ופצעה אותו.
מכתב התביעה עלה שכלבתו של הנתבע נכנסה לחצר ביתם בשלושה תאריכים שונים ותקפה את כלבם. "בעקבות התקיפות הכלב נלקח למרפאת צער בעלי-חיים, וטופל בנקזים, תפרים, צילומים וטיפולים אנטיביוטיים ממושכים. בנוסף, הכלב הפך לעצבני, חרד, לא שולט בצרכיו.
בעל הכלב הנושך טען שהכלבה שהייתה בבעלותו מאולפת ולא תקפה איש, שהיא הייתה קשורה כדרך קבע בחצר הבית ואם היו מוציאים אותה מהבית, היא הייתה קשורה ברצועה וזמם על פיה. כמו כן טען הנתבע כי בשכונת מגוריהם קיימים כלבים נוספים מאותו המין וייתכן שהתובעים מתבלבלים בין כלבים.
הנתבע הוסיף שביתם של התובעים פרוץ, דבר שאיפשר אחד מהשניים: או שכלבם יצא החוצה ונפגע, או שכלב אחר נכנס לחצר ביתם ופצע את כלבם.
השופטת מלכה אביב קיבלה את התביעה וחייבה את בעל הכלבה הנושכת לשלם לבעלי הפינצ'ר 12,000 שקלים בתוספת 1,500 שקל הוצאות. לדבריה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתחילה הפנה הנתבע את התובעים לחברת הביטוח שלו, ורק לאחר שחברת הביטוח דחתה את תביעתם בטענה שהתובע הפר את תנאי הפוליסה, שינה הנתבע את גרסתו והעלה את הטענה בדבר חוסר הזהות שבין הכלבים. לאור העדויות והתמונות, קבעה השופטת שהכלבה שתקפה, ושנתפסה והועברה לשירות הווטרינרי, היא כלבתו של הנתבע.
השופטת דחתה את הטענה בדבר רשלנותם של התובעים, בכך שחצרם הייתה פרוצה ואפשרה את כניסת הכלבה התוקפת ואת התקיפה. "טענה זו מקוממת, בלשון המעטה, שהרי לא יעלה על הדעת לדרוש מאדם לשבת ספון בתוך ביתו ובחצריו, סגור מאחורי גדרות וחומות, וזאת אך ורק משום ששכנו בחר לגדל כלב אימתני אשר מסתובב ומשוטט ברחובות. טענה זו ראוי היה לה שלא הייתה מועלית כלל. יצוין, כי התקיפה השלישית, שהייתה, זו שגרמה למרב הנזקים, נעשתה בתוך ביתם של התובעים וכשהם עדים לתקיפה ולמקומה של התקיפה". כאמור, בעל הכלב התוקף חויב בפיצוי כפי שצוין לעיל.
ד"ר דוד סער, עו"ד

