בנוני שמואל נ' ביטוח לאומי

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו

1.         תביעת מר בנוני שמואל (להלן: "התובע") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכרה בטינטון ממנו סובל הוא נדחתה מן הטעם כי כושר השמיעה של התובע לא פחת בשיעור הקבוע בחוק ולא נערכו פניות חוזרות ונשנות כנדרש על פי הדין.

2.         לאחר שמיעת הראיות, מונה ביום 13.1.10 דוקטור ביזר מיכאל, כמומחה - יועץ רפואי (להלן: "המומחה") מטעם בית הדין על מנת לחוות דעתו בעניינו של התובע.

3.         להלן השאלות אשר הופנו אל המומחה הרפואי ותשובותיו:

א.         האם התובע סובל מרעש תמידי באוזניים (טנטון) בהתאם להוראת סעיף 84א(ב) לחוק?

"על מנת לקבוע כי התובע סובל מרעש תמידי באוזניים בהתאם להוראת סעיף 84א(ב) חייבים להתקיים מספר תנאים: 1. בתישאול יש לברר כי הרעש אכן תמידי. באסופת החומר הרפואי אין התייחסות לאלמנט זה. 2. כושר השמיעה בתדירויות 4000-3000 הרץ חייב לפחות מ 25 דציבל. תנאי זה מתקיים בשתי הבדיקות האודיו מטריות מן ה- 12.3.2006 ומן ה- 14.2.2007. 3. הטינטון יתועד לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק. אני מניח, מן החומר שנשלח אלי, כי המבוטח עסק בנגרות לפחות עד ה-14.2.2007, אם לא למעלה מזה, ולכן גם תנאי זה מתקיים. 4. הפגיעה בתפקוד חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי עוד טרם הגשת התביעה. הפניות אומנם קדמו להגשת התביעה אך תמהני שהתלונות הוגשו לרופא התעסוקתי ואין בהן, לדעתי, פניה לרופא המומחה לבעיות א.א.ג. לצורך קבלת עזרה אלא יותר מעין הצהרה על הסימפטום כאילו לצורך מנהלי ולא כאמור לקבלת מזור לליקוי ממנו הוא סובל."

ב.         האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, בהתאם להוראת סעיף 84(ב)(ב)(1).

"אכן כן כפי שכתבתי לעיל."

טענות הצדדים

4.         לטענת התובע עונה הוא אחר הדרישה בדבר "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית" שעה שפנה פעמיים למומחי א.א.ג. וכן פעם אחת לאודיוגרם, כאשר כל הפניות מתועדות ברשומות רפואיות.

5.         לטענת הנתבע, מחוות הדעת עולה כי לא נעשו פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי כנדרש. התובע לא פנה ולו פעם אחת לרופא א.א.ג ולא ניסה לקבל מזור לטנטון ממנו סובל הוא, אלא הצהיר באופן דקלרטיבי על קיום טנטון.

דיון והכרעה

6.         נציין כי התובע הגיש במסגרת תביעתו תביעה הכוללת התייחסות לפגיעה בגב, פגיעה בידיים ובמרפקים אשר נדחו על ידי הנתבע בנימוק כי הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים וחד גוניים.

7.         לעניין זה נקבע ביום 13.1.10 לאחר ניהול הליך ההוכחות כי לא הונחה תשתית לכאורית להוכחת הפגימות על בסיס תורת המיקרו טראומה. לפיכך, לא מצאנו מקום לדון בטענות אשר העלה התובע בעניין פגימות אלה. עתה נפנה לבחינת טענת התובע באשר לטנטון.

8.         לאור חוות דעתו של המומחה אין חולק כי התובע סובל מטינטון.

גדר המחלוקת בין הצדדים נותרה סביב תחולת סעיף 84א(ב)(3) לחוק, הקובע כדלקמן:

"(ב)  רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1)...

(3)  הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."

9.         בעבל 546/08, המוסד לביטוח לאומי נ' אליעזר גיגי (ניתן ביום 24.6.2010) נידון סעיף 84א(ב)(3) ונקבעו מספר מבחנים להוכחת קיום של פניות חוזרות ונשנות כדלקמן:

"ראשית - פניות חוזרות ונשנות לרופא בתלונת טנטון, סמוך לפני הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה - מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניות, שמא התביעה למוסד היא הורתן.

שנית - מאותו טעם, אין להתחשב ככלל בפניות לרופא בקשר לטינטון לאחר הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.

שלישית - ללא קשר לשאלת סמיכות הזמנים בין הפניות החוזרות ונשנות לרופא והתביעה למוסד; אזי ככלל, פניית מבוטח לרופא בתלונת הטנטון, ביצוע בדיקה במכון שמיעה עקב כך, וחזרה עם תוצאות הבדיקה לרופא; כלומר, השלמת הליך הברור הרפואי באופן האמור; מחזקת את ההנחה, כי מדובר בתלונת טנטון אותנטי, שלגביה התקיים תנאי הפניות החוזרות ונשנות.

רביעית - אין לקבוע מראש כלל באשר לפרק הזמן בין פניה אחת לרופא לבין משניה בתלונת הטנטון. אולם על פני הדברים, פניות תכופות בסמוך לפני הגשת התביעה למוסד תחלשנה אותנטית תלונת הופעת הטנטון. ולעומת זאת, שתי פניות לרופא אפילו בהפרש של שנה ביניהן, כאשר הפנייה השנייה סמוכה להגשת התביעה למוסד,עדיין אין משמעה, כי אין מדובר בתלונה אותנטית הראויה להידחות על פי סעיף 84א(ב)(3).

חמישית - מעבר לכל זאת ראוי לזכור, כי בשלב זה, של עמידה בתנאי סעיף 84א(ב) לחוק, מדובר על עמידה בתנאי סף בלבד. בשלב זה איננו נכנסים לשאלת הקשר הסיבתי, ככל שתתעורר, בין הטנטון לעבודת המבוטח..."

עבל (ארצי) 546/08 המוסד לביטוח לאומי נ' אליעזר גיגי

10.        מהאמור לעיל עולה כי עלינו לבחון את סמיכות הזמנים בין הפניות לטיפול הרפואי לבין הגשת התביעה, כשלעניין זה אין להיעזר בפניות שנערכו לאחר הגשת התביעה. כמו כן, השלמת הליך בירור רפואי הכולל הפנייה לביצוע בדיקה, חזרה לרופא המטפל עם  תוצאות הבדיקה מהווה אינדיקציה לאותנטיות הפנייה ואילו פניות דחופות וסמוכות מחלישות את האותנטיות.

11.        מהמסמכים אשר הומצאו לבית הדין עולה כי התובע התלונן בפני רופא א.א.ג על ירידה בכושר שמיעתו ורעשים באוזניו לראשונה ביום 22.1.06 (נספח א' לכתב התביעה), לאחר מכן נבדק ביום 12.3.06 במכון לבדיקת שמיעה (נספח ב' לכתב התביעה) וחזר אל רופא א.א.ג. עם תוצאות המכון ביום 07.04.06 (נספח ג' לכתב התביעה). לאחר מכן התובע נבדק שוב אצל רופא א.א.ג ביום 30.7.06 (נספח ד' לכתב התביעה), אשר ערך לתובע בדיקה וחזר על הפגיעות שנמצאו בתובע.

12.        התובע הגיש תביעתו ביום  19.9.06.

13.        מתיעוד רפואי זה עולה כי התובע הגיש תביעתו לאחר כתשעה חודשים מיום פנייתו לראשונה לרופא א.א.ג.

לאחר מכן החל בבירור רפואי אשר כלל בדיקת שמיעה וחזרה שנית לרופא.כמו כן נציין כי הפנויות לא היו סמוכות האחת לשנייה.

14.        אשר על כן, סבורים אנו כי פניות התובע עומדות בדרישת "פניות חוזרות ונשנות" המלמדות על תלונה אוטנטית לקיום הטנטון. בחוות דעתו ציין המומחה כי התובע סובל מטנטון, אולם לגישתו הפניות אינן עומדות בדרישת "פניות חוזרות ונשנות".

לעניין זה נבהיר כי המומחה לא נדרש להכריע בשאלה זו בפרט נוכח החלטת בית הדין מיום 13.1.10 בה נקבע כי פניות התובע לטיפול רפואי נוכח התדירות ומספר הפניות נערכו טרם הגשת התביעה ומקימות אחר התנאי בדבר פניות חוזרות ונשנות.

סוף דבר:

15.        לאור האמור לעיל, לאחר שבחנו את טענות הצדדים וחוות דעת המומחה הרפואי, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

16.    הנתבע יישא בשכ"ט עו"ד התובע בסך של 3,000 ₪. ככל שלא ישולם סכום זה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,  כ"ב שבט תשע"א, 27 ינואר 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדניות : יקירה ואיילת מוגרבי.