בן חורין יורם נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 02/12/03, בעת שעסק בעבודתו כטכנאי של חברת בזק, נפל עקב קריסתו של סולם עליו עמד, ונחבט באיזור הישבן       (להלן:"האירוע").

לטענת התובע, החבלה שספג באירוע גרמה לו לנמק בירך.

פנייתו, בבקשה להכיר באירוע כתאונת עבודה - נדחתה הן מטעמים של שיהוי בהגשת התביעה לנתבע (התביעה להכרה באירוע כתאונת עבודה הוגשה ביום 20/02/08), הן משום שלא הוכחה התרחשותו של האירוע, והן משום שלגישת הנתבע הפער בן מספר חודשים ממועד האירוע ועד הפנייה        הראשונה לקבלת טיפול רפואי מנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק הנטען.

2. שמענו את עדותו של התובע, ואת עדותו של מר מוריס קבסה, מי שהיה הממונה על התובע נכון למועד התרחשותו של האירוע הנטען.

כבר כעת נאמר, כי התרשמותנו מעדותו של התובע היתה כי דבריו נאמרו בכנות וביושר, וכי תיאר נכוחה את הנסיבות של האירוע ושל השתלשלות העניינים שאחריו, ככל שהפרטים היו זכורים לו.

עדותו, על כן, היתה מהימנה מאוד בעיננו.

התרשמותנו היתה דומה גם ביחס לעדותו של מר מוריס קבסה, שדבריו תמכו בגרסת התובע, ועלו בקנה אחד עימם, למעט מספר הבדלים בודדים בין   הגרסאות, שלא מצאנו שהם מהותיים ונחה דעתנו שהם נובעים מחלוף הזמן ומכך שלא יוחסה להם כל חשיבות ע"י התובע והעד.

נוסיף, כי הנתבע אכן הפנה למספר נתונים בעלי משקל בלתי מבוטל, שיש בהם לכאורה כדי לפגום בגרסת התובע, בראשם  העובדה שהאירוע מושא התביעה התרחש, על פי הנטען, ביום 02/12/03 בעוד הפניה הראשונה לקבלת טיפול רפואי היתה חודשים ארוכים לאחר מכן, התעודה הראשונה לנפגע בעבודה הופקה בחודש 1/07, והתביעה למל"ל בטענה של תאונת עבודה הוגשה רק בחודש 02/08 - יחד עם זאת התובע סיפק לעובדות אלה הסברים שמצאנו אותם כנים, והם הניחו את דעתנו שאין בחלוף הזמן כמתואר כדי להעיד על כך שלא התרחש האירוע.

התובע הסביר כי חלף זמן עד אשר פנה לקבל טיפול רפואי, משום שבחלוף מספר ימים לאחר האירוע בהם נח - הכאבים באיזור הנפילה שככו, וכאשר   התחדשו - לאחר כשלושה חודשים - החל לקחת משככי כאבים, ורק לאחר שבעה חודשים כאשר הכאבים הפכו לבלתי נסבלים - פנה לקבל טיפול  רפואי.

הסברו זה היה אמין בעיננו, ושוכנענו, על בסיס התרשמותנו מעדות התובע כמו גם העד מר קבסה, שהתובע היה עובד מסור שהשתדל כל שניתן לא    להעדר מעבודתו, ולעיתים היה מגיע לעבודה ועובד גם כאשר לא היה בקו הבריאות.

התובע הוסיף, כי לאחר שפנה לטיפול רפואי, נבדק ע"י מספר אורטופדים, אשר הפנו אותו לבדיקות שונות והעלו סברות שונות באשר למקור לסבלו,, וכאשר הסתבר כי הוא סובל מנמק בפרק הירך פנה לרופא של מעסיקתו חברת בזק, והלה הורה לו למצות תחילה את ימי המחלה שלו.

לאחר מיצוי ימי המחלה הרבים שאת הזכאות להם צבר בתקופת עבודתו הממושכת בבזק (כשנתיים ימים), הופנה לקרן מקפת שם נקבע כי הוא איבד 100% מכושר ההשתכרות שלו והוא מקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודה עד עצם היום הזה.

מקרן מקפת הופנה התובע למוסד לביטוח לאומי, ובשל חוסר בקיאות והעדר ידיעה אודות קיומה של מחלקה נפרדת לעניין נכות מעבודה - פנה בנכות כללית.

רק לאחר שהועמד בפני ועדה רפואית לעניין נכות כללית הסתברה טעותו - ואז הוגשו הטפסים הרלבנטיים לתאונת עבודה.

כמו כן רק באותו השלב פנה לקבל ממעבידו טופס 250 ומרופאת המשפחה בקופת חולים את התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה.

קיבלנו, אם כן, את הסבריו של התובע, בכל הנוגע לעיכוב בטיפול בתביעה ככל שהיא נוגעת לתאונת עבודה מול המוסד לביטוח לאומי, כמצדיקים את           הקביעה לפיה עצם השיהוי בהגשת התביעה אין בו כדי להצדיק הימנעות מטיפול בתביעתו או קביעה לפיה יש בו כדי להעיד על כך שלא התרחש כל             אירוע.

3.נאמר כי התרשמנו שהתובע זכר היטב את האירוע ואת העובדה שלאחר שנפל עקב קריסת הסולם עליו עמד ספג מכה חזקה בישבנו, ובעזרת אנשים      שנכחו במקום פינה את הציוד לרכבו ונסע לפגוש את מר קבסה.

מר קבסה עצמו זכר כי התובע בא אליו וסיפר כי נפל בעבודה מסולם ונפגע, ואף זכר כי ראה את התובע כשבגדיו מלוכלכים בבוץ והוא פגוע.

נעיר כי התובע סיפר כי פגש ביום האירוע את מר קבסה באתר העבודה ובעוד שהאחרון סיפר כי פגש את התבוע במשרד, אולם לא מצאנו שיש בשוני זה, בפרט עובדתי בלתי מהותי שכזה, בחלוף מספר שנים, כדי לפגוע במהימנות גרסתם.

אין גם חולק כי מר קבסה לא דיווח אודות האירוע לממונים עליו ועל התובע, אולם קיבלנו כמשכנע את הסברו של מר קבסה, לפיו התובע היה             במנוחה בביתו רק יומיים לאחר האירוע, ועל כן לא מצא שיש לדווח בעניין.

אשר לעיתוי המדויק של התרחשותו של האירוע -

כאמור לעיל, התובע טוען כי האירוע התרחש ביום 02/12/10, והסביר כי גרסתו לגבי התאריך מעוגנת בעובדה שלאחר האירוע נעדר מעבודתו ליומיים   שהוצהרו כ"ימי הצהרה", והוא זוכר שהיה מדובר בימים רביעי וחמישי, ולאחר מכן נח בביתו גם בשישי ושבת.

עצם העובדה אליה הפנתה ב"כ הנתבע, לפיה שהתובע לא הציג ראיות שדיווח על חופשה מסוג  "ימי הצהרה" - אין בה כדי לחייב את המסקנה שהתובע      לא עשה כן.

לא נעלמה מעיננו העובדה שבתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה נרשם כי האירוע התרחש ביום 01/12/03, אולם קיבלנו כמשכנע את הסברו של   התובע לפיו רופאת המשפחה שהפיקה את התעודה הקלידה תאריך שגוי, וכי לא קיבל את המסמך במעמד נוכחותו אצל הרופאה ועל כן לא הפנה תשומת    ליבה  לטעות.

ככלל, התרשמנו שחוסר תשומת ליבו של התובע לפרטים ולטיפול בהגשת תביעות נבע מהעובדה שקיווה שיחלים, ועיקר מרצו היה מופנה להמשך העבודה, ולאחר מכן, גם כאשר כבר היה באי כושר, לא היה מצוי בהליכים שעליו לנקוט ורק לאחר שפנה לקבל יעוץ משפטי התבררו הדברים ונוהלו  ההליכים הנכונים.

4.סיכומו של דבר, ונוכח האמור לעיל, אנו חוזרים וקובעים כי ביום 02/12/10 התובע נפל מסולם וספג מכה בישבנו (האירוע כהגדרתו לעיל), נח בביתו     למשך ארבעה ימים, ולאחר מכן שב לעבודה כאשר הכאבים שבו והטרידו אותו רק בחלוף כשלושה חודשים, ולאחר שכבר לא התגבר עליהם בעזרת      משככי כאבים - פנה לטיפול רפואי בחלוף כשבעה חודשים ממועד האירוע.

5. לצורך קביעת הקשר הסיבתי רפואי בין האירוע לבין הליקוי ממנו סובל התובע, אנו ממנים כמומחה רפואי מטעם בית הדין את דר' אגינסקי יעקב.

כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלון המצורף להחלטה זו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מהיום.

6. יחד עם החלטה זו יש לשגר למומחה את המסמכים הרפואיים שלהלן:

א.  תיק רפואי כללי ומקצועי ידני וממוחשב משרותי בריאות כללית             (נ/1).

ב. תיעוד רפואי שצורף לתצהיר התובע (ת/1).

7. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

8. המותב מסמיך את אב בית הדין לנסח שאלות למומחה וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, ככל שידרש.

שכ"ט המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל.

9. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"א,(20  באוקטובר 2010), בהעדר הצדדים.

ורד שפר

שאלון למומחה

1.         מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע באיזור הישבן החל מיום האירוע כהגדרתו בהחלטה הרצ"ב?

2.         האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בתובע לחלות במחלה או ללקות בליקוי אילמלא התרחשותו של האירוע?

אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.

3.         האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, והאם יש קשר סיבתי בינהם ובאיזו מידה?