במקרים נדירים ניתן להגיש ראיות לאחר סיום שלב ההוכחות

האם ניתן להגיש לבית המשפט ראיות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות? שאלה זו נדונה ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577 (2001). באותה פרשה המבקש תבע את המשיבות בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. במסגרת ההליך המשפטי מונה מומחה רפואי בתחום אף אוזן גרון שהעיד בבית המשפט ואף נתן הבהרות. לאחר תום שלב ההוכחות, ובטרם ניתן פסק דין, נזקק המבקש לניתוח נוסף והוא ביקש להוסיף כראיה את המסמכים הרפואיים המעידים על השינוי במצבו הבריאותי.

בית המשפט פסק:

"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. ראו: ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי [1]; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון [2]; א' הרנון דיני ראיות (כרך א) [4], בעמ' 132.

עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).  עמד על כך השופט ברנזון בע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד [3], בעמ' 479-480:

"הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג  ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות...

איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה".

ד"ר דוד סער, עו"ד