בית המשפט קבע כי עיקול חשבון שלא כדין כמוהו כלשון הרע

קורה לפעמים כי לפתע מגלה פלוני כי על חשבון הבנק שלו הוטל עיקול בשל אי תשלום לכאורה של חוב לעיריה או לנותן שירותים אחר כלשהו. פעמים רבות העיריות והחברות אינן מבררות לעומק את עצם קיום החוב או זהות החייב ופרטיו, ומטילות עיקול על חשבונותיהם של אנשים תמימים שאין כל קשר בינם לבין החוב. בית משפט השלום בנצרת דן במקרה בו הוטל בטעות עיקול על חשבון הבנק של זידאן סלפיתי, אשר בתורו תבע את העיריה בגין פרסום לשון הרע בשל הטלת העיקול.

התובע טען כי הינו חבר מועצה, ודבר הטלת העיקול על חשבונו הופץ בקרב חברי המועצה, דבר אשר פגע בשמו כאשר אנשים החלו לראות בו חייב המתחמק מחובותיו. בנוסף על כן, שיקים שמשך התובע לא כובדו בשל העיקול.

בית המשפט דן בתביעה וקבע כי הטלת עיקול על חשבון בנק של אדם מהווה מעשה יש משום לפגוע בתובע במקרה זה אשר היה חבר מועצה. יש בה משום פגיעה משרתו כממלא תפקיד ציבורי ולכן עונה להגדרת סעיף 1 (3) לחוק איסור לשון הרע.

בית המשפט דחה את טענת הבנק כי אין להטיל עליו אחריות למקרה בשל שיקולי מדיניות וקבע כי משהעיריה לא נוקפת אצבע למנוע טעויות באופן סביר אין היא יכולה להסתתר מאחורי שיקולי מדיניות. חמור מכך, התברר כי גם לאחר שנודע לעיריה על הטעות היא לא דאגה לתקן את מספר ת.ז. של החייב האמיתי ברישומיה ושלחה פעם נוספת הודעת עיקול לחשבון הבנק של התובע על אותו חייב, דבר המלמדך על התנהלותה הרשלנית של העיריה. התנהלות כזו מונעת מבית המשפט להפעיל שיקולי מדיניות אשר יסירו כל אחריות הימנה.

לענין טענת הבנק כי עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק איסור פרסום לשון הרע, דחה בית המשפט את הטענות וקבע כי לבנק הייתה שליטה בכל הקשור להטלת העיקול אם היה מבצע אמצעי ביקורת פשוטים היה מגלה כי אין התאמה בין שם החייב למספר תעודת הזהות. לכן משקיבל הבנק, בין אם על ידי מדור עיקולים ובין אם על ידי הסניף, צו עיקול עם פרטים סותרים ולא בצע שום בדיקה על מנת לאתר את התקלה אין לומר כי הנזק אירע בשל אירוע שאין לו שליטה עליו. לבנק יש את כל האמצעים לשלוט במצב זה על ידי הפעלת אמצעים פשוטים של בדיקת פרטי החייב ומס' ת.ז. כפי שידע לעשות בפעמים אחרות בהתאם לדו"חות אשר הוגשו לבית המשפט.

לאור האמור, בית המשפט פסק לתובע פיצוי כספי בסך של 22,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

ד"ר דוד סער, עו"ד