בפס"ד ת"ע (משפחה ת"א) 107591-05 ב' ואח' נ' א' ואח' דובר על "השפעה בלתי הוגנת" בעריכת הצוואה.
במקרה זה דובר על אדם אשר נפטר כתוצאה ממחלה סופנית. המנוח היה רווק עד גיל 50 ובמשך כל שנות רווקותו דאג לאחיותיו ולאחיניותיו (מאחיו אשר נפטר לפניו). למנוח לא היו ילדים משלו ובגיל 50 נישא לתובעת. בצוואה אשר הותיר ואשר ערך אותה בפני נוטריון הותיר את כל רכושו לתובעת – האלמנה ובנותיה.
המתנגדות, אחיותיו של המנוח טענו כי במשך כל חייו דאג להן ולבנותיהן ולא סביר כי לא הוריש להן דבר בצוואתו. מנגד, האלמנה טענה כי אך טבעי הוא שהמנוח יוריש לה ולבנותיה את רכושו.
המתנגדות טענו כי במשך כל חייו היה המנוח, אשר היה ללא ילדים, קשור למשפחתו ודאג בעיקר לבנותיה של נתבעת 1, אשר גדלו בבית הצמוד לביתו ועם פרוץ מחלתו , נותק על ידי התובעת ממשפחתו, חבריו ובודד. מחלתו הביאה אותו לתלות בתובעת והתלות שהינה כה מקיפה מגעת לכדי השפעה בלתי הוגנת, תוך ניצול תלות זו, המכתיבה למצווה שיוריש ולמי, תוך שדעתו ורצונו האמיתי, אינם מקבלים ביטוי בצוואתו.
התובעת, בהליך אחר, הביאה מסמכים לביהמ"ש, מסמכים רפואיים המתארים כי התובע היה מבולבל באותה התקופה, נטל כ- 30 כדורים ביום, בשל מחלתו הסופנית.
המנוח, על אף שהיה מיוצג בעניינים אחרים על ידי עו"ד, במקרה זה, הובל ע"י התובעת לעו"ד אחר, שלא הכיר כלל את המנוח והכיר את המנוח לראשונה במועד כתיבת הצוואה- היכרות חד פעמית.
כמו כן, עוה"ד הנוטריון- לא ביקש חוות דעת רפואית לגבי יכולתו וכושרו של המנוח לחתום על הצוואה קודם לחתימתו.
על פי כל הנתונים, נראה כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה באשר יעשה ברכוש לאחר מותו.
לאור האמור בע"א 5869/09 נילי חרמון נ' בנימין גולוב נט(3)1 שם נפסק כי כל רכיב כשלעצמו, בטענות המתנגד לא היו מביאות לביטול הצוואה, ואולם צירוף הטעמים כולם- מביאים למסקנה, כי אין לאשר את הצוואה והיא אינה מבטאת את רצונה של המנוחה ושל המנוח במקרה זה. כך גם במקרה זה, ביהמ"ש קיבל את ההתנגדות, לאחר בחינת מכלול הטעמים כבפרשת "נילי חרמון" הנ"ל.
ד"ר דוד סער, עו"ד

