דעת המיעוט באותו פסק דין, סברה כי אין לקבוע חזקה לפיה כלל הנהגים חשופים לפגיעה גבית בשל זעזועים זעירים במושב הנהג.
ד"ר דוד סער, עו"ד
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה – כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד נפגע בה עקב עבודתו או עיסוקו שהיא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק ובתנאי שהמחלה מוגדרת כמחלת מקצוע בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה).
בניגוד לתאונת עבודה שנגרמת עקב מקרה חד פעמי המוגדר בזמן ומקום, למשל נפילה על הגב במהלך העבודה אשר הובילה לנזק בחוליות הגב, הרי שמחלת מקצוע נגרמת בהדרגה כך למשל חשיפה לחומרים מסרטנים כל יום בעבודה או חשיפה חוזרת לרעש.
בית הדין לעבודה קבע ב- עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' עובדיה, כי רשימת מחלות המקצוע הינה רשימה סגורה, כלומר לא ניתן לתבוע מהביטוח הלאומי שיכיר במחלה שנגרמה בעבודה ושאינה בתוך הרשימה. רשימה זו מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי תחת הפרק: "מחלות מקצוע".
מאידך, בית הדין לעבודה בפסיקתו קבע כי למבוטח דרך שלישית לקבלת הכרה כנפגע בעבודה, והיא בדרך של תביעה על דרך תורת המיקרוטראומה. תורה זו בעצם מהווה אותו עיקרון שפורט לעיל בדבר מחלת מקצוע, לאמור מחלה שנגרמת כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות. כך למשל הוכרו תביעות של פגיעות גב או מרפק טניס ועוד. בעצם ניתן לומר כי הרשימה אינה באמת רשימה סגורה וכי יש פתח למבוטח לקבל מזור אף אם אין מחלתו מופיע ברשימה האמורה.
חשוב לציין כי סעיף 46 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), קובע כי מחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השנייה אשר חלה בה המבוטח אף לאחר שעזב את העבודה ובלבד שתוך תקופה של שנה קמה חזקה שמדובר במחלת מקצוע.
דוגמה מעניינת למחלת מקצוע הינה ליקוי שמיעה אשר נמצא ברשימת הליקויים. יחד עם זאת בתיקון מספר 79 לחוק הביטוח הלאומי נוספו סעיפים אשר הביאו לכך כי מאוד קשה כיום להיות מוכר כנפגע בעבודה עקב מחלת מקצוע.
ראה בעניין זה סעיף 84(א)(א) לחוק הביטוח הלאומי אשר קובע תנאי סף כדלקמן:
-חשיפה לרעש מתמשך העולה על המותר לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה.
- כושר השמיעה פחת בכל אוזן בשיעור של 20 דציבל לפחות.
- התביעה הוגשה לביטוח הלאומי תוך 12 חודשים מיום שבו תועדה לראשונה הפגיעה ברשומה רפואית או ביום שבו החלה הירידה בשמיעה לפי החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ולפי המוקדם מבין שני המועדים.
סעיף 84א(א) ) לחוק הביטוח הלאומי אשר קובע תנאי סף להכרה בטנטון:
-כל התנאים שפורטו בסעיף א
-הפחתה בכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות בכל אחת מהאוזניים של 25 דציבל לפחות
-הטנטון תועד ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד ברעש המזיק
- קיימות פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי
משרדנו בעל ניסיון עשיר בייצוג וטיפול משפטי מקצועי ומקיף בנושא תביעות בגין מחלות מקצוע בביטוח לאומי. עורכי הדין במשרדנו מטפלים בתביעות מול הביטוח החל מהשלב הראשון של מילוי הטפסים ושליחתם על ידנו למוסד לביטוח לאומי ועד לשלב האחרון, לרבות ייצוג בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, והגשת תובענות לבית הדין לעבודה.
דעת המיעוט באותו פסק דין, סברה כי אין לקבוע חזקה לפיה כלל הנהגים חשופים לפגיעה גבית בשל זעזועים זעירים במושב הנהג.
ד"ר דוד סער, עו"ד
את ההגדרה המשפטית של המושג תאונת עבודה ניתן למצוא בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. החוק הנ"ל מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע. כלומר, על מנת שתאונה תחשב ''תאונת עבודה'', צריכים להתמלא שני תנאים עיקריים. האחד, שהתאונה קרתה במהלך שעות עבודתו של הנפגע, והשני שהתאונה קרתה בעקבות תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.
ידוע לכולם אופי עבודת הדוורים, כך שהם סוחבים דברי דואר ודפוס שונים ומחלקים לבתי עסק שונים, חנויות ובתים. לעיתים מגיעים דברי הדואר אף למשקל של חצי ק"ג לדבר דואר.
מטרת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 הינה להקנות ביטחון סוציאלי לתושבי המדינה, רשת ביטחון אשר תגן עליהם ותתמוך בהם באירועים ובתקופות בהם הם זקוקים לתמיכה וסיוע, בהתאם לראות עיני המחוקק. בהתאם לכך סבר המחוקק כי יש לפרוש רשת ביטחון זו אף כלפי אלו אשר נפגעו בעבודתם. יחד עם זאת, אין החוק מכיר בכל פגיעה בעבודה, אלא רק בפגיעה העומדת בתנאים הנקובים בו - מחלת מקצוע או אירוע תאונתי אשר אירע עקב העבודה ותוך כדי העבודה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפסק הדין בעניין בל' 4147/06 עמוס אורן נ' ביטוח לאומי, קיבל תביעתו של עובד כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר בפגיעה בכפות ידיו, דלקות בגידים ושינויים ניווניים באגודל, כפגיעה בעבודה.
בערעור עב"ל 293/09 שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, נדון המקרה של ראובן יעקב (להלן: "התובע" או "המערער"), אשר היה גנן במקצועו במכון ויצמן למדע, כל יום החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד לשעה 15:30 אחה"צ. התובע ביקש להכיר במחלתו- מחלת CTS דו צדדית בה לקה- כמחלת מקצוע וגם כפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה.
אי ידיעת החוק פעמים עלולה לגרום לנזק משמעותי ובלתי הפיך. עובדה זו נכונה במקרים רבים, אך במקרים של פגיעות בעבודה, אשר בעטיין נגרם לנפגע נזק גופני שביטויו בבקע מפשעתי (הרניה), נכונותה בולטת שבעתיים.
תאונת עבודה הוגדרו בחוק הביטוח הלאומי בסימן ב' סעיפים 79 עד 85 לחוק. נהוג לראות כתאונת עבודה תאונה אשר גרמה לנזק פיזי לאדם בעבודתו, דא עקא שישנם מקרים לא מעטים שאנשים נפגעים נפשית במקום עבודתם. פגיעות כאלה לא זוכות לתשומת לב מיוחדת אצל העובד הנפגע ועל פי רוב אין "תאונה" כזו מגיעה לתביעה.
לידיעת כל המבקשים לתבוע אחוזי נכות בגין ירידה בשמיעה וצלצולים באוזניים כתוצאה מעבודה, כדאי לדעת כי חלו שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לתנאים המזכים בנכות מכח נכות נפגעי עבודה. הסעיף המרכזי שתוקן הוא 84 א' לחוק, ונקבע בו כי החל מ 1.4.2005 ייחשב נפגע בעבודה עקב חשיפה לרעש רק אם הוא על שלושה תנאים מצטברים והם:
מן הראוי, שכל מי שחושב ששמיעתו נפגעה וחש צלצולים או רעש באוזניים (טנטון) כתוצאה מחשיפה לרעש במקום עבודתו, יקום ויזדרז להגיש תביעתו לביטוח הלאומי כתאונת עבודה – מחלת מקצוע. אין למתלבטים הרבה זמן ואף אלה שהמתינו עד היום הפסידו כבר משהו, שכן החוק המתייחס לפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה, עבר שינוי ויעבור בקרוב שינוי נוסף.
ניתן להכיר בפגיעה בעבודה, אף במסגרת תורת המיקרוטראומה- שהיא תורה, יצירת הפסיקה. תורה זו נולדה לתת פיתרון לנפגעי עבודה כאשר אין מדובר בפגיעה שהיא הבאה בהגדרת מחלת מקצוע ( רשימה סגורה ), ו/או בפגיעה חבלתית שניתן לשייכה בזמן ובמקום. במצב דברים זה תביעות של נפגעי עבודה הוכרו כמיקרטראומה.
העובדות:
התובע עבד כנהג אוטובוס, חבר, באגד, משנת 1971 עד 2002, משך כ- 31 שנים.
התובע נהג לנסוע לאילת, בערך אחת לשבוע, עד שנת 1994 לערך. התובע עבד בין 10 ל-12 שעות ליום. לתובע היו הרבה נסיעות עירוניות במהלך יום העבודה, עם הפסקות קצרות בין נסיעה לנסיעה ולעיתים ללא הפסקה.
התובע התאפק ולא עשה צרכיו באופן סדיר. במהלך יום העבודה אכל התובע בעיקר מזון מהיר (הכולל: "ג'נק פוד", סנדויצ'ים, לאפות עם שווארמה וכיוצ"ב.).
וכיצד יכריע בית הדין במקרה וקיימת מחלוקת בין המומחים הרפואיים?
העובדות:
בפס"ד בל 2052/99 יופה בלה נגד המוסד לביטוח לאומי נדון המקרה הבא:
ראשית, מה זה טנטון בכלל ?
טנטון, או "צפצופים באזניים", היא תחושה סובייקטיבית שבה אדם שומע צליל בעוד צליל כזה אינו נשמע ע"י הסובבים אותו. לטנטון יכולים להיות גורמים רבים אך ברוב רובם של המקרים לא ניתן לזהות גורם כזה.
בית הדין לעבודה קיבל תביעה של עובד להכרה בטינטון (רעש תמידי באוזניים עקב חשיפה לרעש) כפגיעה בעבודה (בל 002617/08 אילן מנטל נ' המוסד לביטוח לאומי). בית הדין ביסס את קביעתו, בין היתר, על עמידתו של התובע בתנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק, הקובע כי: "הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבת פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".
אנשים רבים עובדים בסביבת עבודה שבה הם חשופים לחומרים באופן ממושך, אשר ברבות הימים בעקבות חשיפה זו לוקים הם במחלת ריאות.
מה יהיה דינם של אנשים אלה, האם המוסד לביטוח לאומי יכיר באותו העובד כנפגע עבודה?