להערכת סיכויי תביעתך:
בית המשפט המחוזי הורה לבעל שהתעלל באשתו לפצותה בסך 60 אלף ש"ח (תמ"ש 10382/06 ג' נ' ג' (ניתן ביום 28.10.10)).
לטענת האישה, בעלה נהג להשתכר, לצפות בסרטים פורנוגרפים ולבקר בבתי בושת, ולהתעלל בה כאשר ניסתה למחות על כך. במספר פעמים נעל אותה בבית או במרפסת, ובאחת הפעמים ניסה לחנוק אותה וגרם לה לחבלות לאחר שסירבה לקיים עימו יחסי מין, ובגין כך הורשע בפלילים.
בית המשפט השית על הבעל פיצוי מכוח עוולת התקיפה, עוולת הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות. באשר לחובת הזהירות של בעל כלפי אשתו מצטט בית המשפט מתמ"ש 18551/00:
"הצדדים היו נשואים ובין בעל ואישה מתקיימים יחסים מיוחדים, יחסי קירבה, יחסים רגישים, ועל כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, הגינות והתנהגות המאפשרת לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר".
כן נפסק כי מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה ניתן לתבוע בגין הפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם כאשר מדובר בפגיעה של פרט אחד באחר (ראה בתמ"ש 18561/07, בעניין סרבנות גט): "לא יכול להיות חולק בענייננו כי מעשיו של הנתבע פגעו בתובעת , מעבר לפגיעה הגופנית, אף בכבודה ברמה הבסיסית ביותר כאדם, אדם שאינו זר לו כי אם אשתו באותה העת ואם ילדיו".
בתביעות מכוח עוולת הרשלנות יש להוכיח נזק, אולם בעקבות ע"א 1730/92 מצראווה נ' מצראווה, תק-על 95(1) 1218 נפסק כי "אין צורך בראיה על הנזק הכללי ושיעורו, שכן קיומו של הנזק והיקפו עולים מעצם הפרת החובה על ידי המזיק". לאור זאת נפסקו לאישה 50 אלף שקלים בגין נזק לא ממוני. כמו כן היא תבעה גם פיצוי עונשי וטענה כי "את השנים שהשקעתי בו ובחיים המשותפים שלנו לא אקבל חזרה, את ההשפלות והכאבים שהוא הטיח בי אין למחוק". ביהמ"ש קבע בעקבות בע"מ 595/04 כי יש להשית על הבעל פיצוי עונשי עקב הזדוניות שבמעשיו.
בית המשפט נדרש גם לטענת הבעל כאילו האישה מנועה מלהגיש כנגדו תביעה נזיקית משום שבעת הסכם הגירושין שנחתם ביניהם נכלל גם סעיף המדבר על "ויתור הדדי על כל התביעות". נפסק כי בעת חתימת ה"ויתור" האישה לא ידעה כי היא מוותרת על זכותה לתביעה נזיקית שכן לא ידעה שיש לה זכות שכזו, ובכל מקרה, זכות הגישה לערכאות גוברת, בייחוד כאשר מדובר בתביעה העוסקת בזכות לכבוד ולשלמות הגוף.
ד"ר דוד סער, עו"ד
