עולה חדשה הגיעה ארצה מצרפת. בעלה לקה באירוע מוחי ומטה לחמה של המשפחה נגדע. היא עצמה לא הצליחה למצוא פרנסה, ולפיכך פנתה למוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. בשנת 2005 החליטה לרכוש דירה במקום לשלם דמי שכירות, וזאת בסיוע אחותה אשר שילמה עבורה את המקדמה לדירה, והמשיכה ושלחה לה כל חודש סכומים לכיסוי המשכנתא. המוסד לביטוח לאומי שלל מן העולה החדשה את גמלת הבטחת ההכנסה שלה, וזאת חרף טענתה כי מדובר במקור הכנסה שאינו קבוע ואשר עלול להפסק בכל שלב. האם זכאית התובעת להמשיך וליהנות מגמלת הבטחת ההכנסה? שאלה זו נדונה בבל (י-ם) 10439-09 ויקטוריה אוחיון נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים (ניתן ביום: 1.11.10).
בית הדין האזורי לעבודה נדרש לתכליתו של חוק הבטחת הכנסה מתוך בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס(3) 464 (2005), והיא "להבטיח לפרטים ומשפחות, אשר נסיבות חייהם הביאום לכדי היעדר יכולת לקיים את עצמם, רשת אחרונה של ביטחון כלכלי, אשר תבטיח להם קיום מינימאלי ותאפשר להם לספק את צרכיהם החיוניים". נפסק כי:
"כוונת המחוקק עולה בבהירות מהאמור בהצעת החוק, ובחוק עצמו - הגימלה מיועדת למי שאין בכוחו לספק לעצמו ולמשפחתו הכנסה לקיום צרכיהם החיוניים. אשר על כן כל הכנסה שיש למבוטח צריכה להילקח בחשבון בחישוב הזכאות לגימלה, ובכלל זאת הכנסה חד פעמית או בלתי סדירה ממקור זה אחר".
ביה"ד האזורי לעבודה קבע כי בניגוד לפסק הדין בעניין עב"ל 681/87 אהרון בנישו נ' המוסד לביטוח לאומי, כאן לא מדובר ב"עזרה כספית וולנטרית לא קבועה ובלתי מחייבת", אלא במקור הכנסה קבוע, ואין נפקא מינה שהוא עלול להפסק, זהו עניין תיאורטי, ועל כן בדין נשללה זכאותה של העולה.
ד"ר דוד סער, עו"ד

