להערכת סיכויי תביעתך:
האם אדם שסובל ממטרד רעש עקב מגרש ספורט ציבורי שהוקם ליד ביתו, רשאי לבקש צו מניעה לפעילות המגרש בשעות מסוימות, הגם שלא הוכיח את כמות הדציבלים היוצאת מן המגרש באמצעות מכשיר למדידת רעש? שאלה זו הועלתה בת"א 30388-11-09 שפירא נ' מועצה מקומית פרדס חנה – כרכור (ניתן ביום: 3.10.10).
העירייה גרסה, כי כל עוד לא הוכיח התובע שמטרד הרעש חורג מן המותר מכוח סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א – 1961, מושתק הוא מהגשת תביעה מכוח עילת המטרד ליחיד שבסעיף 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אשר קובע כי "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם".
אולם בית המשפט פסק כי "פקודת הנזיקין מוסיפה על חוק למניעת מפגעים ולא מורידה ממנו", וכי מה שקובע זה לא בהכרח עוצמת הרעש אלא "השילוב בין רעש שנוצר לבין תוכנו ואופיו". באותו מקרה דובר בצעקות, קללות וניבולי פה, קולות זיקוקים ונפצים וחבטות כדור הנשמעים היטב בתוך דירות השכנים, מה שאילצם לחיות מעבר לתריסים מוגפים. הפרעה זו עונה על דרישת הפסיקה (ע"א 44/76) ולפיה "על ההפרעה להיות מוחשית, מהותית ומתמשכת, ולפגוע בתובע באופן אובייקטיבי".
בית המשפט שלל גם את טענת ההגנה של העירייה מכוח סעיף 48ב לפקודה ולפיו "שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יחשב כמטרד כל עוד המשתמש נקט אמצעים סבירים בכדי להקטין את הנזק", וזאת משום שהעירייה אפילו לא טרחה לגשת לדירת התובע ולבדוק את הרעש הבוקע ממנו לצורך הפחתתו.
עוד נפסק כי אין נפקא מינה שהתובע לא בדק את מסמכי התכנון של השכונה טרם רכש את דירתו, וכי לא השתתף בהליך שיתוף הציבור לקראת הקמת המגרש, שכן אין כל קביעה בחוק כי אי השתתפות כזו משתיקה מתביעה אזרחית פוטנציאלית, וכי בכל מקרה הוכח כי לתושבים בסופו של יום לא הייתה השפעה על התוצאה הסופית.
עם זאת, נדחתה תביעת התובע להקמת קיר אקוסטי בין המגרש לבין הבניין שבו ממוקמת דירתו, שכן לא הרים הוא את הנטל להוכיח שקיר שכזה יסיע, וכן עקב עלותו של קיר כזה (80 אלף ₪). נפסק כי יש להזהר במתן סעד אשר משנה את סדרי-העדיפויות התקציביים של העיריה. עוד נפסק כי האיזון הראוי יובא לידי ביטוי בהגבלת שעות פעילות המגרש, באופן אשר יצמצם את המטרד אך לא יבטלו כליל.
ד"ר דוד סער, עו"ד
