באלו מקרים יוכל עובד לתבוע אישית את בעלי החברה?

בחיי היומיום אנו נתקלים רבות במקרים בו אדם עבד בחברה, פוטר וזכויותיו אינם משולמות לו.  העובד מגיש תביעה ואף זוכה, אלא שאין לו מהיכן לגבות את הכסף באשר החברה הינה חדלת פרעון ואין לה כל נכסים.  מצד שני בעלי החברה חוגגים בהיותם מסתתרים מאחורי חברה מאוגדת בע"מ. 

ובכן, ישנם מקרים בהם העובד יוכל להגיש תביעה ישירה נגד בעלי החברה ולתבוע את כספו מהם.  דבר זה נקרא "הרמת מסך". בתי המשפט נתנו פסקי דין רבים בעניין זה וקבעו כי כאשר נעשה שימוש קיצוני לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לקפח את זכותו של העובד, ישאו בחוב בעלי החברה באופן אישי.  

כך היה בפס"ד שניתן ע"י כב' השופטת גרסטל בפרשת שאול ששון נ' יורשי המנוח נחום זכריה ואח'. שם העובד עבד בחברה כשכיר למעלה מ-10 שנים,  לאחר מכן, בעקבות כניסת ילדי הבעלים המנוח לעסק, פוטר מעבודתו.  חוב החברה לעובד הגיע לסכומים גדולים מאוד והוא תבע זאת בהתאם.  לאחר שהעובד זכה, רוקנו בעלי החברה אותה מכל נכסיה, כך שהעובד מצא עצמו עומד מול חברה ללא נכסים וכסף. במקרה זה התיר בית המשפט לתבוע את הבעלים אישית. 

במקרים אחרים בהם נמצאו הבעלים מבצעים פעולות כספיות שונות בשם החברה בעוד הם יודעים בעליל כי החברה לא תהיה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה, פסקו בתי המשפט שיש לפעול אישית נגד הבעלים ונושאי המשרה.  חיוב מעין זה של בעלי חברה, מעוגן אף בחוק החברות סעיפים 6 (ב) ו- 6 (ג) לחוק.  בכל מקרה, על מנת  שלא תוגשנה תביעות סרק להרמת מסך תוך חיוב התובע בהוצאות, יש להיוועץ בעורך-דין בטרם עת.

ד"ר דוד סער, עו"ד