להערכת סיכויי תביעתך:
על פי הספרות הרפואית המקובלת, אוטם שריר הלב אינו מופיע אצל אדם סתם כך, אלא במקרים בהם מקנן בו מצב מסוים של תחלואה לבבית כזו או אחרת, כגון טרשת עורקים, שיש בה להוות בסיס או רקע לבואו. במקרה זה הופעתו של אוטם שריר הלב צפויה במוקדם או במאוחר.
נשאלת השאלה, אם כן, באילו מקרים תחשבנה מחלות לב כ"תאונת עבודה"?
קושי זה בהכללת מחלות לב כתאונת בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי, נובע מעצם הגדרתה של תאונת עבודה כאירוע "פתאומי" שניתן לאתרו מבחינת הזמן והמקום - אירוע חד פעמי בעל אופי תאונתי עם סימנים נגלים לעין, כגון מכה או חבלה.
למעשה, אותם המבחנים המשמשים לקביעת קרות אירוע תאונתי כפגיעה בעבודה מעוררים בעיה וקושי רב, כאשר דנים בשאלת ההכרה של אוטם שריר הלב כתאונת עבודה. מתי יוכר האוטם כתאונה ? באילו נסיבות יש לשייך את האוטם שאירע לנפגע לעבודה ?
בדומה לאותם המבחנים הנהוגים, גם בעניין זה התווה בית הדין לעבודה מבחן לקביעת היותו של אוטם שריר הלב תאונת עבודה והוא מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד".
קביעת קיומו של "אירוע חריג" תיעשה על פי התשתית העובדתית וחומר הראיות, תוך התייחסות למצבו הסובייקטיבי של האדם בו מדובר, והאירועים שפקדו אותו בעבודתו אל מול עבודתו הרגילה והיומיומית. דהיינו, את מידת השפעתו של המאמץ על העובד ואם הינו רגיל או בלתי רגיל, יש לשקול מבחינת הנפגע עצמו לאור בריאותו ואישיותו בעת האירוע. לעניין מהו אותו "מאמץ מיוחד" נקבע, כי צריך שיהא מדובר במאמץ בלתי רגיל ויוצא דופן במידה בולטת.
במסגרת בחינת התשתית העובדתית והמשפטית, נוהג בית הדין לעשות שימוש בכלי עזר נוספים, כגון מתן משקל רב לאנמנזה הרפואית ולדברי הנפגע סמוך לאחר האירוע, שכן ההנחה היא כי חולה המאושפז בבית חולים ימסור עובדות נכונות על מנת לקבל את הטיפול הרפואי הנכון בעבורו. יחד עם זאת, בהיותה של האנמנזה ראיה ככלל הראיות והעדויות הנוספות, אין משקלה מוחלט.
חשיבות רבה אף מיוחסת לסמיכות הזמנים בין האירוע הנטען לבין הופעתו של אוטם שריר הלב. אין דומה הופעתו של אוטם שאירע לנפגע באותו יום או בסמוך לאירוע הנטען בעבודה, לבין הופעתו לאחר כחודש. במקרה אחד נקבע, כי "סמוך" משמעו שעות וימים ולא שבועות. הגם שכך, אין לקבוע מסמרות בעניין זה וכל מקרה ייבחן לגופו ובמידה ויימצא הסבר המניח את הדעת לריחוק הזמן, הדבר עשוי לפעול לטובת הנפגע.
ד"ר דוד סער, עו"ד
