אפללו שי נ' פוטו שלי

פורסם ב: 4/3/2008

בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו                                           א  050145/06

בפני: כבוד השופט מנחם (מריו) קליין תאריך: 03/04/2008

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 25,025 ש"ח.

אפללו שי ודנה  (להלן: "התובעים") התקשרו ביום 13/02/05 עם פוטו סטודיו שלי (הינומה המרכז לכלה וליופי הנשי בע"מ), (להלן: "הנתבעת"). הנתבעת  התחייבה לספק שירותי צילום והסרטה לחתונתם של התובעים ביום 07/06/05 וזאת בתמורה לסך של 9,000 ₪ אשר כלל בין היתר אלבומי תמונות, מצלמת רחף, קליפ ממוחשב, שלוש קלטות מקור וידאו ודי.וי.די באורך של 60 דקות.

לטענת התובע, הנתבעת הציגה מצג בו הצלמים המועסקים בחברתה הינם מהמובילים בארץ וכי בחתונתם יעבדו 7 צלמים, אולם בפועל נכחו 4 צלמים בלבד.

זמן קצר לאחר קבלת הקלטת, התברר לתובעים, כי קיימים  ליקויים רבים בהקלטה  בהם תקלות שמע (פס קול).
התובעים פנו בתלונה למנהל הנתבעת איתן צדוק (להלן: "איתן"). לגישתם, לאחר צפייה קצרה בקלטת, הודיע מנהל הנתבעת כי הקלטת תקינה ולא קיימת כל בעיה.

ביום 15.09.05 פנו התובעים באמצעות בא כוחם לנתבע בבקשה לפיצוי בגובה של 40,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו על ידי הנתבעת. בתגובה נתקבלה תגובה אשר מכחישה את חבותה של הנתבעת. לאור חשיבות הדברים אביא את הדברים כלשונם (מופיע כנספח ד' לכתב התביעה):

" אשר לקלטת, כתוצאה מכשלים שונים הקשורים לתזמורת שהייתה בחתונה, נוצרו קטעים שלמים בהם לא היה קול או קול בעייתי. מובן כי הטענות בעניין זה צריכות להיות מופנות לתזמורת. בכל אופן מרשיך מחזיקים בכל חומר הצילום הגולמי והם מוזמנים להגיע למשרדי מרשתי ולערוך מחדש את הקלטת לשביעות רצונם המלאה, וזאת מבלי להודות בשום טענה מהטענות כלפי מרשתי. הצעה זו נעשית לפנים משורת הדין" (ההדגשות שלי, מ.ק.)

בין הצדדים סוכם כי בעבור עיצוב גרפי של האלבום  אשר יבוצע על ידי התובע יינתן זיכוי בסך 700 ₪ (מופיע כנספח א לכתב התביעה). אולם בפועל ניתן זיכוי על סך 450 ₪ בלבד (מופיע כנספח ה לכתב התביעה ). כעבור מספר חודשים משהתברר לנתבעים על- פי חוות דעת מומחה מטעמם כי לא ניתן לתקן את הקלטות, פנו התובעים לצלם אחר אשר יעשה כל שביכולתו לתקן את הנזק. לגישתם נאלץ הצלם לחתוך קטעים רבים.

לבסוף נותרה בידם קלטת באורך של 50 דקות בלבד. בעבור עריכת הקלטת מחדש שילמו התובעים סך של 2000 ₪ אולם, לכך לא נמצאו תימוכין במסמכים אשר צורפו לכתב התביעה.

בחוות הדעת מומחה מטעם התובעים, מעלה המומחה שורה של ליקויים בהם:

1. תקלות בפס הקול  באורך מצטבר של 11.5 דקות.
2. מקרים שונים בהם בוצעה עריכה לקויה.
3. תקלות בפס הקול בו נשמעה המוסיקה בקול נמוך. לגישת המומחה הבעיה נבעה ממיקרופון אלחוטי של הצלם שלא פעל כראוי, מאחר והצלם התקרב לתזמורת איכות השמע השתפרה.
4. תנודות חדות של מצלמת הרחף הביאה ללא כל סיבה – עריכה לקויה.

המומחה מטעם התובעים טוען כי, איכות הצילום הייתה ברמה נמוכה לא בוצעה עריכה כראוי, מיקרופון של מצלמת הכתף לא הופעל דבר אשר גרם לעיקר התקלה.
בעבור חוות הדעת שילמו התובעים סל של 1,400 ₪ (מופיע כנספח ו' לכתב התביעה ).

מנהל הנתבעת הכחיש טענות התובעים מכל וכל. לשיטתו התובעים פנו אל הנתבעת וביקשו להשכיר את שירותיה, בין הצדדים נערך חוזה צילום בתמורה לסך של 9,000 ₪ בתמורה לאמור בחוזה בין הצדדים. לגישת מנהל הנתבעת ביצעה הנתבעת את עבודתה בצורה נאמנה ומקצועית, לאחר קבלת הקלטות אשר צולמו ונערכו בידי הנתבעת על- פי ההסכם שנערך עם בני הזוג.

לגישת התובעים הנתבעת הפרה את ההסכם עימם, על כך דרשו התובעים תחילה פיצוי בגובה 40,000 ₪ ובהמשך צומצם הפיצוי לסך של 25,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי לא נגרם כל נזק, ובמידה ונגרם הנזק לא הוכח ולחלופין, היה על התובעים להקטינו.

לטענת איתן הוצא לתובעים כי תבוצע עריכה מחדש אשר בעת העריכה ניתן יהיה להתגבר על  התקלות אשר נמצאו בקלטת "חומרי הגלם". לגישתו ניתן לחתוך קטעים מיותרים וכן להתגבר על בעיית פס הקול.

באשר למספר הצלמים, הדבר לא צוין בחוזה ולא נקבע בין הצדדים בעל-פה. לגישת איתן השיקולים נעשים על פי גודל האירוע ומספר המוזמנים ועל כן נשלחו לאירוע ארבעה צלמים בכדי ליצור כיסוי מושלם.

באשר לתקלות במערכת הסאונד, הנתבעת מקבלת את המוסיקה ישירות ממערכת ההגברה של הלהקה וכן קיימים שני מיקרופונים נוספים המותקנים על המצלמות, לגישת הנתבעת כל תקלה אשר התרחשה במערכת הסאונד נבעה מציוד פגום של הלהקה, כאשר מערכת המחשב (פלייבק) קרסה מספר פעמים במהלך הערב, דבר אשר נאמר לתובעים עוד במהלך הערב.

באשר לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, עולה כי המומחה מטעמם התעלם מהעובדה כי הקלטות אינן ערוכות כלל וזאת על-פי הסיכום בין הצדדים ועל מנת להוזיל את העליות, עם זאת לגישת התובעת עריכה סרט ממצב  ab roll נעה בין 800- 1000 ₪.

הנתבעת מכחישה כי הינה חייבת זיכוי לתובעים. לגישתה ניתן אלבום תמונות בשווי של 250 ₪ ובאם קיים זכות לקיזוז כלשהוא הרי שהוא עומד על 100 ₪ בלבד.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

דיון

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובעים  המבקשים סעד, נושאים בנטל  השכנוע  שנתקיימו כל העובדות המהוות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 – 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364).

אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובע הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיו עליו הוא מוטל.

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה  והכל כפי שיפורט להלן.

רשלנות הנתבעת

התובעים מעלים טענות קשות באשר להתנהלות הנתבעת בכל הקשור להנצחת האירוע, לקבלת  הקלטות באופן בו הן אינן ערוכות וברגעים רבים ישנן תקלות שמע. לגישת התובעים על הנתבעת כבעל מקצוע סביר היה לוודא כי המיקרופונים אכן מחוברים היטב ופועלים כראוי, וכי הקשר עם הלהקה הינו תקין בכל הקשור למערכת הסאונד.

הנתבעת מצידה טענה כי עקב תקלות במערכת השמע של הלהקה נגרמו התקלות, מכאן שהדבר לא היה בשליטתה. 
חקירה נגדית של מנהלה של הנתבעת (דיון מיום 27.12.07 עמוד 11 שורות 21-26 עמוד 12 שורות 1-4).

"ש. אתה מומחה לסאונד?
ת. גם.
ש. מה זה אומר, איזה הכשרה יש לך?
ת. 30 שנות ניסיון ו 3.5 שנים בטלוויזיה הישראלית כאיש שמתעסק בצילום, עריכה וסאונד.
ש. תסכים איתי שכאיש מקצוע אם מתעוררות תקלות אתה מאתר אותם ועולה עליהם בזמן אמת?
ת. בחתונה אנו מצלמים עם 2 מיקרופונים על המצלמה ודיירקט מעביר את הסאונד מהלהקה אלינו. הלהקה מנגנת וחלק מהמוזיקה בפלייבק דרך המחשב. כאשר המחשב נופל יורדת המוזיקה, אם ניקח את הדיירקט וגם עם המיקרופונים נותנים רעש סביבתי של החתונה.

ס' 14 לחוות דעת המומחה מטעם התובעים:

" 1:22:00 נפילת פס הקול באופן משמעותי, ובנוסף ניתן לשמוע פס קול אחר של אורחים משוחחים ללא כל תיאום עם הקלטת."

לאור ס' 14 לחוות הדעת עולה כי נשמע קולם של האורחים בעוד קיימת תקלה במערכת הסאונד. במידה ומיקרופון המצלמה היה מכובה כפי שניטען בחוות הדעת הרי שהייתה נשמעת המוזיקה, ולא  קולות האורחים, במצב דברים זה נראה כי אכן התקלה נבעה מהקשר שבין מערכת הסאונד של הלהקה ובין ציוד הנתבעת.

הנתבעת מבקשת להפחית מערכו של זמן התקלות, אשר נע סביב עשר דקות מתוך קלטת בת שלוש שעות, אולם אין זה ראוי או נכון לבצע חישוב אריתמטי במקרה מסוג זה. מאחר ואירוע בסדר גודל מעין זה אשר הצריך ארבעה אנשי צילום ישנה חשיבות רבה לזמני התקלה. באם התקלה הייתה מתרחשת בזמני הריקודים והאוכל בלבד, אכן היה ניתן על-ידי עריכה מתאימה למזער את הנזקים. במצבים בהם בעת טקס החופה קיימת תקלה במערכת הסאונד, או במקרה בו מברך אח הכלה את הזוג, וכן בעת נאום החתן . אלה רגעים מהותיים בחתונה  ולא ניתן "לקזז אריטמטית" את זמן התקלה מסך הכל זמן הקלטת האירוע.

עריכת הקלטת

הנתבעת  טוענת מחד כי במידה והיו מבקשים לקבל את הקלטת ערוכה הדבר היה מייקר את העלות בצורה משמעותית. (דיון מיום 28.11.06 שורות 7-9)

" ... אני טוען שמה שסוכם זה מה שכתוב בחוזה. העבודה על העריכה זה תלוי בסוג בעבודה שמזמינים. אם היו מזמינים את העבודה עם עריכה זה  היה עולה כפול אם לא יותר..."

מאידך טוענת בסעיף 20  לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת כי  העלות נעה בין 800-1000 ₪:

" אדגיש כאן טענות התובעים מופנות כנגד הסרט הארוך, שלא עבר עריכה ולא הוסכם כי יעבור עריכה. בתקציר הערוך בן השעה אין כל תקלות, והדבר מעיד על מקצועיותם של עובדי הינומה. ושוב: עריכת הסרטים המקוריים עולה 800-1000 ₪, הדבר לא הוזמן ע"י התובעים אך הינו מוכנים לעשות זאת."

לגישתי במצב דברים בו ביקשו הזוג להנציח את שמחתם ושילמו על כך סכום לא מבוטל של 9,000 ₪ , במידה והיה מוצע להם לקבל את הקלטות בצורה ערוכה ונעימה לצפייה בתוספת של 800 ₪ נראה כי היו מסכימים לכך.

באשר לעריכה של הקלטת ע"י צלם אחר, התובעים לא המציאו כל מסמך מאשר את העברת הקלטת לצלם נוסף ו/או חשבונית בעבור הסכום אשר שולם בגין העריכה המחודשת או קלטת אשר ניתן לאמת כי אכן נעשתה עריכה מחודשת. בנוסף, אין להתעלם מנספח ד'  בו הציע  איתן כי ניתן יהיה לערוך את הקלטת מחדש לשביעות רצונם של התובעים.

הקטנת נזק-

ס' 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א –1970 קובע:
"(א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.
(ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות העניין."

נראה כי בנסיבות העניין היה בידי התובעים להקטין את נזקם, בכך שבטרם פנו למומחה בבקשה לחוות הדעת לצורך הגשת תביעה כנגד הנתבעת, ובטרם פנו לצלם נוסף אשר יתקן את הקלטות. היה עליהם להיענות לפניית מנהל הנתבעת לשם ניסיון לתקן את העריכה ושביעות רצונם אולם לא כך עשו התובעים. וכך נאמר בדיון מיום 28.11.06 עמוד 1 שורות 9-12:

"... הצענו להם, אחרי שבאו ואמרו שהם לא מרוצים, אנו לא חברה קטנה, אנו חברה מבוססת וותיקה ורוצים לשמור על השם שלנו. אני רוצה שהלקוח יהיה מרוצה, הצעתי להם תביאו את הקלטת ונעשה את העריכה כפי שאתם רוצים ואעשה את זה בלי תשלום הם אמרו שהם לא רוצים."

מדברים אילו עולה כי נעשה מאמץ מצד הנתבעת לתיקון המעוות, דברים אילו מקבלים משנה תוקף לנוכח הדברים אשר נאמרו בחקירתו הנגדית של התובע (דיון  מיום 27.12.07 עמוד 5 שורות 11-25):

"ש.כשהיו לכם תלונות אמרו לכם להחזיר את הקלטות הארוכות ואנו ננסה לעשות עריכה מחודשת?
ת. לא.
ש. אתה רוצה שאני אראה לכם מכתבים שהצענו שתעבירו את זה אלינו? אתם צירפתם מכתב ששלחתם ביום 15.09, מכיר את המכתב הזה? אני השבתי לכם תשובה, ב9 בנובמבר, חודש אחר כך ראיתי התשובה?
ת. ראיתי.
ש. מפנה לס' 5.
ת. באותו יום שחזרנו אליו, אחרי שצפינו בקלטת. לא רצינו  להמשיך לעבוד איתו.
ש. אתה יודע שאם אני לוקח קלטת ומעתיק אותה המקור נשאר? למה לא נתתם לו העתק המקור, או שאמרתם תערוך העתק ונראה אם זה טוב. לא התבקשתם לוותר על שום טענה למה לא נתתם לו.
ת. פעם אחת הוא סירב לנו וגם כך התאכזבנו מהעריכה שלהם. באנו מרצון טוב.
ש. אתה מסכים איתי שהניסיון הנוסף לא היה פוגע בכם.
ת. לא. הייתה בעיית סאונד. אחר כך אני לא חייב להסכים."

עולה מן הדברים כי סירובם של התובעים הוא זה אשר מנע את הניסיון לפתרון התקלה. לדידי, מאחר והנתבעת הינה עסק אשר עיסוקו הבלעדי הינו צילום, היה מקום כפי שהעלה ב"כ הנתבעת המלומד כי תינתן האפשרות לתקן את התקלה. על ידי כך שיימסר עותק מהקלטת לידי הנתבעת וזאת ללא כל צורך בתשלום מצד התובעים כפי שפורט במספר מקרים.

פיצויים

התובעים טוענים כי נגרמו להם נזקים בלתי הפיכים ובהם נזקים ממוניים בהם: ( ס' 14 לתצהירו של התובע)
" ... נאלצנו לבזבז שעות עבודה יקרות, שיחות טלפון ארוכות עם בעלי מקצוע, יעוץ עם מומחה ופניה לצלם נוסף.כמו כן נגרמו לנו הוצאות בלתי צפויות, אשר כללו בין היתר תשלום בעבור חוות דעת מקצועית, תשלום עבור "תיקון "הקלטה וכיו"ב "
לשאלתו של ב"כ הנתבעת  (דיון מיום 27.12.07 עמוד 4 שורות 9-17)

"ש. תאשר שבכתב התביעה שלך ובתצהיר של אתה מפרט את הנזקים שנגרמו. ס' 14 תסכים איתי שלא צירפת ראיה לאף הוצאה אחת. אנו לא יודעים כמה אתה מרוויח, אין לנו אישור ממקום העבודה שלך כמה נעדרת, אין לנו פירוט של שיחות הטלפון, למשל חשבון הטלפון, מה שיש לנו זה נספח ה' חוץ מנספח זה אין שום דבר שקשור לסעיף 14 לא צירפת אף ראיה.
ת. לא
ש. אתה עובד במקום שמוציא תלוש משכורת?
ת. אני לא זוכר.
ש. אתם משתמשים בפלאפון?
ת. כן. יש לי בבית פלאפון."

לאור העובדה כי אין בית המשפט יכול לפסוק אלא על –פי הנתונים והמסמכים אשר מונחים לפיו אינני מוצא כעת מקום לפצות בעבור נזקים אילו.

המומחה נחקר בחקירה נגדית על תצהירו (דיון מיום 27.12.07  עמוד 8 שורות 26-29, עמוד 9 שורות1-4, שורות 19-25):

" ש. אני מבין שעיקר הנזק בקלטת אותה ראית זה פס קול ועריכה לקויים?
ת.כן.
ש. תסכים איתי שליווי פס קול ניתן לתיקון?
ת. לא.
ש. אם אין מוסיקת רקע למשך 6 שניות אפשר להביא ממקום אחר?
ת. כן.
ש. תסכים איתי שהיכן שאין מוזיקת רקע אלו פגמים שניתנים לתיקון?
ת. תלוי."...

ש.קלטת ערוכה של 4 שעות, אפשר להוציא 6 דקות ?
ת. אבל הקלטת ערוכה.
ש. אפשר לקחת את החומר גלם המקורי, ולערוך לפי בקשותיו של הלקוח זה אפשרי?
ת. כן ולא. חסר לך מוזיקה, חסר לך מוזיקת ריקוד אחר. איך תתקן?
ש. אתה בקלטת ציינת 6 דקות של פגמים, אם אני מוציא אותה ועורך אותה בהתאם להערות שלך אני לא יכול לקבל קלטת טובה?
ת. את זה לא בדקתי. יש פה מליון דברים."

מעדותו של העד המומחה ניתן להסיק כי היתה  קיימת אפשרות  לתקן את  הפגמים אולם הזדמנות מעין זו לא ניתנה לנתבעת.

באשר לחוות דעת המומחה בעיון במסמכים אשר נמצאו בתיק עולה כי חלק ניכר מחוות דעתו של המומחה מתייחס לנושא הסאונד וחלק נוסף לעניין העריכה.

באשר לעריכה עולה מן הדברים כי לא הוסדר בין הצדדים נושא זה מאחר והוצע לצדדים במספר הזדמנויות, כי תבוצע עריכה וללא כל תשלום מצד התובעים, אינני מוצא מקום לחזור על דברי בנושא זה.

השבה

אין דעתי כדעת התובעים כי במקרה מעין זה קיים מקום להשבת התשלום בעבור צילום האירוע, כפי שהעלו התובעים בס' 20 לכתב תביעתם וזאת לאור ס' 9 לחוק החוזים תרופות.

ס' 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א –1970 השבה לאחר ביטול קובע:

"9.(א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.

(ב) בוטל החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק."

נראה כי גם אם נגרם נזק לתובעים, הם קיבלו עבור השירות וכשחלק ניכר מן הנזק ניתן היה לפתרון בטרם הגיעו הצדדים לבית המשפט, אין אני מוצא מקום לקבלת טענת ההשבה.

פיצוי בגין נזק לא ממוני

עולה מן האמור לעיל, כי הנזק אשר נגרם לתובעים בעיקרו הינו נזק שאינו ממוני אשר בא לידי ביטוי כעוגמת נפש.
אין עוררין כי יום חתונתו של כל זוג הינו רגע משמעותי,  אשר  התובעים השקיעו בו מזמנם, ממרצם וממיטב כספם על- מנת שיהיה זה ערב בלתי נשכך בעבורם.
מצופה היה מהנתבעת, אשר מגדירה עצמה כעסק בעל מוניטין רב ולקוחות רבים, להיות ערוכה גם במקרים מעין אילו אשר מתרחשת תקלה בזמן אמת, אם בביצוע גיבוי למערכת הסאונד או בפיקוח יתר על המתרחש.

במצב דברים מעין זה לאור ידיעתה של הנתבעת כי קיימת תקלה באיכות השמע היה מחובתה לדאוג ולתקן ובמידת הצורך לערוך את הקלטות בטרם הגיעו לידי התובעים, נוסף על כך עולה מן האמור כי רק לאחר שהתקבל מכתב הדרישה נאותה התובעת להסכים ולערוך את הקלטות מחדש.

ס' 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א –1970  קובע:

"גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין."

לעניין זה יפים דבריה של הפרופ' גבריאלה שלו, בספרה  דיני חוזים 588 (1991):

"סעיף 13 מנוסח בלשון רשות ("רשאי בית המשפט ") ולא כמו סעיף 10 בלשון זכות ("הנפגע זכאי"). לפיכך נראה, כי לנפגע מהפרה אין זכות מוקנית לפיצוי נזק שאינו נזק של ממון. כדברי השופט ח' כהן: " מקום שהנזק לא היה נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים  ששיעורם ייקבע לפי שיקול דעתו: ואילו מקום שהנזק היה... נזק מובהק של ממון, אינו מוקנה שיקול דעת לבית המשפט לקבוע פיצוי כראות עיניו"

סוף דבר

אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני מקבל בחלקה את התביעה.

בהילקח  בחשבון את גובה  העסקה, הנזק שנגרם והניסיונות להקטין את הנזק, הפיצוי בעבור הנזק הלא ממוני אשר נגרם לתובעים יעמוד על סך של 3,000 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יוכל התובעים לפתוח תיק הוצאת לפועל בגין פסק דין זה  נגד הנתבעת.

בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום

ניתן היום, כ"ז ב אדר ב, תשס"ח (3 באפריל 2008), בהעדר הצדדים.

מנחם קליין, שופט

קלדנית:  שלומית נחום-שלום