אסור לשנות תנאי העסקתו של עובד באופן חד צדדי

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, קיבל תביעה להשבת סכומים משכר עובדים בגין ימי מחלה שנוצלו על ידם בקובעו, כי מעסיק אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי את תנאי העסקתו של עובד,וכי שינוי מהותי בתנאי העבודה טעון קבלת הסכמה של העובד ומראש.הסוגיה עלתה לדיון בפסק דין (עב' 3008/09 , 3258/09 יאסמין ח'טיב ואח' נ' האגודה לבריאותn הציבור) כאשר כמה תובעות, תבעו את המעסיקה שלהן " האגודה לבריאות הציבור", להשיב את הסכומים אשר נוכו משכרן בגין ימי מחלה שנוצלו על ידיהן, לטענתן, שלא כדין, ללא הסכמתן ובניגוד להסכמי העבודה על- פיהם הועסקו בשירות הנתבעת, ויצוין הסכמי העבודה עם העובדות התובעות קבעו שאין לנכות משכרן כלל את ימי המחלה.

הלכה פסוקה היא, כי מעסיק אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי את תנאי העסקתו של עובד וכי שינוי כאמור טעון קבלת הסכמתו של העובד ומראש.

עוד נפסק כי הפררוגטיבה של המעסיק לנהל את מקום העבודה אינה בלתי מוגבלת וכפופה היא להוראות החוק, להסכמים הקיבוציים ולהסכמי העבודה החלים על העובד והמעביד. לעניין זה נפסק ב- בג"צ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה ואחרים נגד התעשייה האווירית לישראל בע"מ ואחרים (וערעור שכנגד), פ"ד נ"ח (3) 481, כדלקמן:

"אחד מעקרונות הבסיס של דיני העבודה הוא הפררוגטיבה של המעביד לנהל את מקום העבודה על-פי ראות עיניו. זכות זו נובעת גם מזכות היסוד החוקתית שלו לקניין, המעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. פררוגטיבה זו משתרעת הן על שינויים הנוגעים למבנה הפנימי של העסק, כגון שינויים בשיטות העבודה ובנוהלי העבודה, הן על שינויים מבניים".

אולם הפררוגטיבה של המעביד אינה בלתי מוגבלת. היא כפופה למגבלות מכוח החוק, כמו כן היא כפופה למגבלות מכוח הסכמים קיבוציים החלים על המעביד וכן מכוח הסכמי עבודה שלו עם עובדיו. לאור טיבם המיוחד של חוזי העבודה ולאור עקרון הפררוגטיבה הניהולית ניתן לראות בעובדים כמסכימים לשינויים המתבצעים תדיר במקום העבודה, שינויים הנדרשים לצורך תפעולו השוטף והיומיומי של העסק כעסק חי ומתפקד בסביבה דינמית ומשתנה. לכן בהעדר תניה חוזית הקובעת אחרת יראו בעובד כמי שהסכים במשתמע לביצועם של שינויים אלה.

עם זאת אין לראות בעובדים כמסכימים מראש, מכוח עקרון הפררוגטיבה הניהולית של המעביד, לכל שינוי בזכויותיהם, יהיו השלכותיו עליהם אשר יהיו. קיימים שינויים אורגניים, הפוגעים בזכויות מהותיות של העובדים המוקנות להם על-פי חוזה העבודה והמשנים את בסיס ההסכמה בין הצדדים לו, עד שלא ניתן עוד לראות בהם הגמשה של החוזה המקורי, אלא חוזה חדש. פררוגטיבת הניהול אינה משתרעת על שינויים אלה." (ההדגשה אינה במקור) (שם, בעמודים 546-549)(ר' גם בג"צ 239/83 יהושע מילפלדר ואחרים נגד בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ"א (2) 210).

משהקנו הסכמי העבודה עליהם חתמו התובעות דנן, ואשר על-פיהם הועסקו במשך שנים רבות,זכויות "עודפות" או זכויות שהן מעבר לאלו המוקנות לעובד בחוק דמי מחלה, אין המעסיקרשאי, בצעד ובהחלטה חד-צדדיים, לשנות אותן זכויות, באופן שלתובעות יופחתו זכויות אלו ויועמדו על הזכויות המוקנות לעובד על-פי הוראות דמי מחלה.

כאמור, שינוי כאמור בזכויותיהן של התובעות לדמי מחלה אשר זכו לתשלום שכר מלא בעד ימיהמחלה אשר ניצלו, למן יום המחלה הראשון, מהווה פגיעה ושינוי לרעה בתנאי העסקתן, ושינויבחוזי העבודה על-פיהם הועסקו.

ברי כי השינוי באופן תשלום דמי מחלה, כמפורט לעיל, מהווה שינוי מהותי בתנאי העסקתן של התובעות ופגיעה בזכויותיהן של התובעות שהוקנו להן על-פי הסכמי העבודה עליהם חתמו התובעות ועל-פיהם הועסקו במהלך שנים ארוכות. וייאמר מיד כי אין בעובדה שהשינוי נשען על הוראות חוק דמי מחלה כדי להעלות או להורידבהקשר זה, ואין בכך כדי "להכשיר" את השינוי שנעשה.

משהקנו הסכמי העבודה עליהם חתמו התובעות דנן, ואשר על-פיהם הועסקו במשך שנים רבות,המעסיק רשאי, בצעד ובהחלטה חד-צדדיים, לשנות אותן זכויות, באופן שלתובעות יופחתו זכויות כאמור, שינוי כאמור בזכויותיהן של התובעות לדמי מחלה אשר זכו לתשלום שכר מלא בעד ימי המחלה אשר ניצלו, למן יום המחלה הראשון, מהווה פגיעה ושינוי לרעה בתנאי העסקתן, ושינוי בחוזי העבודה על-פיהם הועסקו.

אמנם קיימת לעובדות אלו הזכות להתפטר בדין מפוטר, אך הן אינן מעוניינות להתפטר.

הזכות להתפטר בדין מפוטר

אכן, הרעה מוחשית בתנאי העסקתו של עובד מקנה בידיו הזכות להתפטר בדין מפוטר, זאתבהתקיים התנאים הקבועים בחוק פיצויי פיטורים.

ואולם, ייאמר מיד כי התפטרות העובד, בנסיבות אלו, אינה מהווה "תרופה" לפגם ואין בה כדי להכשיר, בעקיפין, את השינוי בתנאי העסקתו של העובד באופן חד-צדדי מצד המעסיק.הדברים אמורים בפרט לנוכח ההוראה המחייבת את העובד להתריע בפני מעסיקו, בטרם יתפטר,על ההרעה המוחשית שחלה בתנאי העסקתו ועל חובתו לתקן את המעוות והשבת המצב לקדמותו, בטרם אירעה ההרעה.

ד"ר דוד סער, עו"ד