אלי נצח נ' המוסד לביטוח לאומי

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב – יפו                                בל 3721/07

בפני: כב' השופטת אפרת לקסר

-נגד-

1. התובע, יליד 1945, עבד מזה כ-30 שנה כפחח רכב. בשל עבודתו זו, היה חשוף הוא לרעש, הן בעבודתו על הכלים להם הוא זקוק בעבודתו והן בשל סביבת עבודתו הרועשת.

2. מאחר והתובע עבד מזה שנים כה רבות במקום עבודה בו היה חשוף הוא לרעש תמידי,  במרוצת השנים נגרם נזק באוזניו: החלה ירידה בשמיעתו והוא החל לסבול מטנטון,  מכאבי ראש וקשיי שינה.

3. לאור הליקוי בשמיעה והטנטון מהם סבל, פנה התובע באופן עצמאי לנתבע והגיש תביעה להכרה בטנטון ובירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה, אולם המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו בהתבסס על תיקון הוראות סעיף 84א (א)(3) לחוק הביטוח הלאומי משנת 2005, אשר קובע: "הוגשה למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה  בעבודה בתוך 12 חודשים מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית".

4. טענת הנתבע לדחיית התביעה הייתה, כי מעיון בבדיקות השמיעה, בחומר הרפואי  ובהתייעצות רפואית נמצא, כי הליקוי בשמיעתו של התובע תועד לראשונה כבר ביום  16.5.03, דהיינו מעל 12 חודשים לפני הגשת התביעה, ומאחר שהתנאים לא התקיימו,  נדחתה התביעה.

5. לאור דחיית הנתבע את תביעתו של התובע להכרה בירידה בשמיעה ובטנטון כפגיעה  בעבודה,  החליט התובע לנהל מאבק משפטי כנגד המוסד לביטוח לאומי, ולפיכך פנה הוא  למשרדנו, וביום 19/04/07 הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב – יפו  כנגד  המוסד לביטוח לאומי.

6. לאחר מספר תכתובות שהתנהלו בין הצדדים במקביל לניהול התביעה, הודיע הנתבע כי  לאחר שיקול דעת נוסף, הוחלט להכיר בליקוי השמיעה של התובע כפגיעה בעבודה,  ולאור זאת נמחקה התביעה.