להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה


עובדות המקרה

מר נעים קודחה, ביטח עצמו בביטוח מחלות קשות בחברת "מנורה". הרציונל של הביטוח הנ"ל, בעת גילוי המחלה, בהתאם לרשימת המחלות  בפוליסה, חברת הביטוח משלמת את הסכום הנקוב.

 

השתלשלות הארוע

מר קודחה, לאחר גילוי המחלה, פנה לחברת הביטוח על מנת לקבל  את תגמולי הביטוח. חברת הביטוח  "מנורה" השיבה פניו בשלילה, טענתה היתה כי לא עברה תקופת האכשרה. בפוליסה מהסוג הנ"ל, קיימת תקופת אכשרה של שלושה חודשים, ארוע המחלה של מר קודחה חל במהלך תקופה זו, ובשל כך נדחה על ידי חברת הביטוח.

במהלך המשפט טענה חברת "מנורה" כי מר קודחה לא עמד בחובת הגילוי, קרי: הסתיר דברים מהותיים, אשר לא הועלו על הכתב.

בית המשפט תמך מסקנתו כי "מנורה" היתה מנועה מלהעלות נימוקים נוספים לדחייתה, אם לא ציינה זאת ברשונה במכתב הדחייה. כמו כן, נפסק, שמשיקולים של מדיניות משפטית ראויה, על בית המשפט להכיר בסמכותו של המפקח על הביטוח לתת הנחיות לחברות הביטוח, אשר תהיינה בנות תוקף גם בהליכים משפטיים. בית במשפט הסתמך בהרחבה על פס"ד רלוונטי בנושא 10641/05 הפניקס ואח' נ' אסולין.

בית המשפט ציטט את דברי השופט בפרשת אסולין, אשר הדגיש את חובת תום הלב החלה על חברות הביטוח כלפי מבוטחיהם, וכי הנחיות המפקח על הביטוח נותנות ביטוי ממשי למגמת ההרחבה של חובת הגילוי כאמור.

 

לסיכום

בית המשפט פסק,  לאחר שעיין במסמכים שונים בנושא, כי החל מתאריך כניסת הפוליסה לתוקף ועד למועד גילוי המחלה , עברו למעלה מתשעים יום.

כמו כן, קבע בית המשפט כי מחלתו של מר קודחה לא אובחנה במהלך תקופת האכשרה, וממילא אין לדון בטענת אי גילוי המסמכים הרפואיים אשר לא הועלו בראשונה.

בית המשפט חייב את חברת "מנורה" וקבע כי התנהגותה היתה פגומה ביותר.

 

ד"ר דוד סער, עו"ד