אחריות עיריה לנזק גוף שנגרם לקטין שנחבל בגן ציבורי

ילד בן 6 מבלה בגן ציבורי עם אחיו הבכור בן ה- 11, עולה על במה, וממנה נופל לסלעים שמצויים לידה, נחבל ולוקה בנכות. האם העיריה אחראית חרף טענתה כי לא הניחה שם את הסלעים? האם ההורים אשמים ששלחו ילד בן 6 לגן משחקים עם אחיו? וכיצד ניתן להוכיח זאת בחלוף שנים? אלו השאלות אשר נדונו בתא (אש') 1014-07 דמרי רותם נ' עיריית שדרות (ניתן ביום: 26.6.11).

לאחר שהילד ובני משפחתו העידו, בית המשפט מצא את עדותם אמינה, זאת חרף הסתירות קלות הערך בדבריהם. בני המשפחה הציגו לבית המשפט צילום של מצב השטח, שצולם ע"י קרוב משפחה, שהיה ללא תאריך, ונדונה השאלה מה ערכו של צילום זה. נפסק כי כל עוד התמונה מעידה על המצב בשטח, ואין ראיה שהמצב שונה מאז, יש לתמונה ערך ראייתי, וממנה עולה כי אכן העיריה התרשלה כאשר הניחה סלעים חדים ליד במה שילדים נוהגים לשחק עליה.

בית המשפט אזכר את ההלכה הפסוקה ולפיה חובת זהירות מושגית וקונקרטית של עיריה כלפי מבקרים בגן עוגנה בע"א 343/74 גרובנר נ' עירית חיפה ל(1), 141, שם נפסק כי על רשות מקומית לצפות נזק שיגרם לילדים במהלכם הרגיל של הדברים:

"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות בכך שבגן השעשועים היו מונחים סלעים שהיוו מפגע ומכשול, מהתמונות עולה כי הסלעים לא היו מגודרים ולא היו שלטי אזהרה. מחובת הנתבעת היה לדאוג כי לא יהיו מפגעים בגן השעשועים או לכל הפחות לסמן המקום או לגדרו באופן שלא תהיה גישה לילדים. אותה הפרה של חובת הזהירות היא זו שהביאה בסופו של יום לגרימת התאונה של נפילת התובע מסלע וחבלתו בגין אותה תאונה. טענתה של הנתבעת לפיה, לא היא זו שהניחה את הסלעים במקום ולא ידוע לה מי הניחם וכי אם היתה מקבלת הודעה על המפגע היתה דואגת להסרתו, יש בה כדי להוות הסכמה למעשה, כי מדובר במפגע שאינו ראוי להימצא בגן ציבורי".

הטענה ולפיה יש ליחס אחריות להורי הילד (הוגשה כנגדם הודעת צד ג') נדחתה מכל וכל ונפסק כי  מקובל הוא שילד בן 6 משחק בגן שעשועים מוכר וקרוב לבית, מלווה באחיו בן ה- 11 (ת.א 264/87 (מח'-ים) חי נאור נ' רוני פרג).

ד"ר דוד סער, עו"ד