אחריות מתווך לנזקי דירה

24.7.11

התובעים רכשו דירה בקרית גת, בתיווכו של הנתבע, אשר הינו מתווך נדל"ן בהכשרתו. התובעים, טענו כי הדגישו בפני הנתבע, כי הם חסרי ניסיון וידע בתחום הנדל"ן וכי הם סומכים על דברי הנתבע. הנתבע הבטיח להם, כי הצנרת בדירה הינה "חדשה חדשה". לאחר רכישת הדירה, התברר לתובעים כי ישנה בעיה רצינית בצנרת והיא לא כ"כ חדשה כמובטח. התובעים ענו כי יש בידם קלטות, המוכיחות את גרסתם. לאור האמור, תבעו התובעים את הנתבע בגובה הנזק אשר נגרם להם כתוצאה משיפוץ הצנרת בדירה, לאחר קנייתה, בטענה כי רימה אותם ונהג בחוסר תום לב, והכל על מנת שהעסקה תצא לפועל.

הכרעת בית המשפט:

ביהמ"ש בחן את טענות הצדדים וקבע, כי על הנתבע חל חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"), המסדיר את חובותיו וזכויותיו של מתווך נדל"ן.

אין מחלוקת כי נכרת הסכם תיווך בין הצדדים, ביהמ"ש יוצא מנקודת הנחה, כי המתווך בפועלו היווה את הגורם שהביא את הקונים והמוכרים לעסקה בהסכם מחייב, ולאור זאת, מגיע לו דמי התיווך. השאלה העולה היא, האם הנתבע, קיים את מלוא חובותיו על פי דין, כמתווך מקרקעין.

ס' 8 לחוק קובע כי:

"חובת הגינות וזהירות

(א) מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.

(ב) במילוי תפקידו יפעל מתווך המקרקעין במיומנות ובסבירות וינקוט באמצעים הראויים בנסיבות העניין, לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך"

הנתבע טען כי נהג בהגינות ובסבירות לכל אורך הדרך וכי לא הבטיח לתובעים דבר וחצי דבר ביחס לצנרת. עוד מוסיף הנתבע, כי לתובעים היה קשר ישיר עם בעל הדירה והם יכלו לשאול אותו ישירות בדבר מצב הצנרת בדירה.

ביהמ"ש נדרש להוכחת טענות הצדדים ולראיות, נשמעו הקלטות, עלו עדים שונים ולאחר שמיעת כל העדים והראיות העדיף ביהמ"ש את טענת התובעים ולפיה, מעל הנתבע בתפקידו ולא מסר להם את כל המידע ואת המידע האמיתי הנדרש בעניין מצב הדירה ולפיכך כשל בתפקידו כמתווך.

למרות כל האמור לעיל, אין לראות את האחריות "כאחריות בלעדית" של הנתבע. התובעים, על אף שהצהירו שאין להם ניסיון בקניית דירה, אין הם "ילדים קטנים". הם עצמם חתומים בזיכרון הדברים כי הם בדקו את הדירה, מצאו אותה תקינה ולא יטענו כל טענה לגבי מום גלוי או נסתר.

התובעים על אף חתימתם על הסכם זה, לא בדקו דבר, די אם היו פותחים את ברז המים, היו מגלים את התקלה מיד. כמו כן, התובעים לא פנו לעו"ד שייצג אותם, לגבי השאלה מה יקרה במידה והם ינסו לחזור בהם מזיכרון הדברים, לאחר ידיעת מצבה האמיתי של הדירה.

לסיכומם של דברים, פסיקת בית המשפט הייתה:

יש לייחס לנתבע אחריות בסך של 2/3 מהנזק הנדרש.

יש לייחס לתובעים "אשם תורם" בסך של 1/3 מסך הנזק הנדרש.

ד"ר דוד סער, עו"ד