12/07/2011
התובע הגיש תביעה בגין נזקיו כנגד מפעיל הבריכה.
התובע הגיש חוות דעת של מהנדס מטעמו, לפיה תעלת הגלישה איננה מכוסה ברשת כנדרש על מנת למנוע חדירה של כף רגל אל תוך התעלה. המומחה ציין בחוות דעתו כי ניתן לעשות תעלות גלישה ללא רשת, אך במקרה כזה על התעלה להיות שקועה בתוך דופן הבריכה. עוד כתב המומחה, כי המיקום בו נלכדה כף רגלו של התובע בתעלה הוא מיקום שבו דופן התעלה שבור ויש פינות חדות של שברים בדופן התעלה שיכולות לגרום לפציעה. מסקנת המהנדס היא כי בריכת השחייה הייתה במצב פגום הנוגד את הדרישות בענף הבניה.
הנתבעים – מפעילי הבריכה - טענו כי התובע וחבריו השתוללו, ודחפו האחד את השני, ולא שעו להפצרות המציל להפסקת ההשתוללות, ולהפניותיו לשלטים בבריכה האוסרים דחיפות. כמו כן, טענה הנתבעת כי לתובע אשם תורם משמעותי בנפילתו, בשל התנהגותו הפרועה.
בית המשפט דן בטענות וקיבל את התביעה בקובעו כי, בעת התאונה ועוד לפני כן שרר חוסר סדר בבריכה והמציל היחידי שהיה באותו זמן לא הצליח להביא להפסקת ההתנהגות הפרועה מחוץ לבריכה. העמדת מציל אחד, לא מנוסה, להתמודד מול עומס כזה של מתרחצים אינה תואמת את המוטל על מי שמפעיל בריכה.
עוד נפסק כי, אין חולק שתעלת הניקוז הושארה חשופה ללא כיסוי או סגירה ובחלק ממנה הושארו פינות חדות. אף אם נניח כי אין מוטלת על הבריכה החובה לדאוג לכיסוי התעלה, עדיין השארתה פתוחה מחייבת זהירות מיוחדת מהימצאות חלקים חדים. בית המשפט לא קיבל את עמדת הנתבעים כי לא ניתן לצפות את מה שאירע. דווקא ההתנהגות הפרועה שקדמה לנפילת התובע יכולה להצביע על סיכון מפני דחיפות ונפילות דוגמת הסיכון שהתממש. הפרת חובות הזהירות היא שגרמה לפציעת התובע. יחד עם זאת, נקבע כי לתובע אשם תורם בשיעור של 25% מגובה הנזק.
ד"ר דוד סער, עו"ד

