אובדן כושר עבודה-לא תמיד העקשנות מול חברת הביטוח משתלמת

זה לא נדיר שבין חברות הביטוח לבין מבוטחים התובעים את זכותם בביטוח אובדן כושר עבודה, מתנהל משחק של חתול ועכבר. חברות הביטוח במקרים רבים, סבורות שלא מגיע מאומה ואילו המבוטח סבור שמגיע לו הכל.   

ישנם מקרים שהאמת נמצאת אי שם באמצע. מבוטח חכם יפנה לעורך-דין מיומן וחזקה על עורך-דין כזה שידע לנהל משא ומתן נכון בהתאם לסיכונים ולסיכויים הקיימים בתיק.  במציאות יש והלקוח מתעקש,  ולמרות שמוצעת לו פשרה נאותה המומלצת ע"י עורך דינו, אינו מוכן הוא לקבלה ומתעקש "להילחם" עד הסוף.

ומעשה בלקוח עקשן שכך היה: מר יעקב פאר טען כי עקב אירוע לב חריף שעבר, אין הוא מסוגל יותר לעבוד כנהג אמבולנס. בהליך שמוצה עד תומו בבית משפט השלום, זכה מר פאר בתביעתו ואכן נקבע בפסק הדין כי מר פאר זכאי לתגמולי הביטוח.  חברת הביטוח טענה מנגד כי מר פאר אינו רק נהג אלא יכול להמשיך ולנהל את עסקי האמבולנסים שלו ואינו חייב לנהוג, ומשכך לא איבד את כושרו לעבוד ואינו זכאי לתגמולי הביטוח. חברת הביטוח לא השלימה עם פסק דין זה הואיל ומר פאר נצפה ממשיך לנהוג וכן הואיל ובטופס הצעת הביטוח נרשם שהינו "מנהל עסקי אמבולנס" ולאו דווקא נהג.  חברת הביטוח הגישה ערעור למחוזי ובד בבד ניסתה להגיע עם מר פאר לפשרה במטרה לסיים את התיק. במסגרת מו"מ לפשרה הציעה חב' הביטוח הצעה בהחלט נאותה על מנת לשכנע את מר פאר להסכים לה. אלא שמר פאר רצה הכל ולא הסכים להסתפק בחלק. סופו של דבר התברר הערעור בביהמ"ש המחוזי וזה קיבל את הערעור במלואו. מר פאר חוייב להחזיר את כל מה שקיבל בעבר בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ ובתוספת מע"מ ושלא לדבר שאיבד גם את זכותו לקבל תגמולי ביטוח בעתיד.

המסקנה: לא תמיד העקשנות משתלמת. גם אם זכית בדין בערכאה ראשונה הזכייה עדיין אינה בכיס, שכן הצד השני עלול לערער ולהפוך את הקערה על פיה. אין זאת אומרת שתמיד יש להעדיף את הפשרה – את ההחלטה יש להשאיר בידי עורך-הדין.

ד"ר דוד סער, עו"ד