אדם נפגע מרכב נוסע כשיצא מרכבו לתקן תקלה – מי יפצה אותו? (חלק ב')

נוהג ברכב התנגש תוך כדי נסיעה בגדר, ומכיוון שלא יכול היה לנהוג ברכבו (להלן: "הרכב הראשון"), יצא ממנו וטלפן לגרר. בעודו פוסע הלוך ושוב בשולי הכביש בנסותו להשיג את הגרר, הגיח רכב נוסף (להלן: "הרכב השני") ופגע בו. האם שיחת הטלפון של הנוהג נחשבת כ"תיקון דרך" ועל כן מבטחת רכבו צריכה לשלם את הפיצוי, או שמא יציאתו מן הרכב לצורך הזמנת הגרר לא תיחשב כ"תיקון דרך" ועל כן מבטח הרכב הפוגע יהא צריך לפצותו? סוגיה זו נדונה ברע"א 10875/08  אורן שרון נ' דניאל קארו (ניתן ביום: 19.04.09).

בית המשפט העליון אזכר את ההלכה שנפסקה בע"א 1761/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, אשר דורשת זיקה סיבתית בין השימוש ברכב לבין נזק הגוף שנגרם. נפסק כי "לא די בכך שהימצאותו של הנפגע מחוץ לרכב נבעה משימוש קודם או משימוש עתיד לבוא, אלא צריך שהימצאות הנפגע מחוץ לרכב תהווה – היא כשלעצמה – שימוש".

בית המשפט העליון הסתמך על פסק הדין בעניין רע"א 5099/08 נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, שם נפסק כי "נדרש שהטיפול יהא כזה שנוהגים לעשות בדרך, ולא בתקלה מורכבת המצריכה טיפול על ידי איש מקצוע", וקבע כי:

"הנפגע פסע הלוך ושוב על שולי הכביש כשהוא מבצע שיחות טלפון הקשורות לתאונה. הוא לא ביצע כל פעולת תיקון דרך ואף לא התכוון לבצע פעולה כזו, אלא התעתד להזמין רכב גרר, שכן מדובר היה בתקלה מורכבת שחייבה הזמנתו של בעל מקצוע. לאור האמור, אין לראות בנפגע כמי שנפגע במסגרת השימוש של "תיקון רכב". מובן גם כי אין לראותו כמי שנפגע במסגרת השימוש של נסיעה, שכן תאונת הרכב הביאה את הנסיעה לקיצה".

הנה אם כן, שוב מפרש בית המשפט העליון את המונח "תיקון דרך" על דרך הצמצום.

ד"ר דוד סער, עו"ד